אִכָּר צָעִיר מִבֶּן שֶׁמֶן בְּזוּג מַגָּפַיִם עָשָׂה מַעֲשֵׂה שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה שֹׁמּוּ הַשָּׁמַיִם! לָ...לָ...לָ... יָצָא לַחֲרֹשׁ טֶרֶם בֹּקֶר עוֹד לֹא בָּאוּ שְׁוָרִים מָצָא עַלְמָה שָׁם בַּשָּׂדֶה וּבָא אִתָּהּ בִּדְבָרִים לָ...לָ...לָ... צָעִיר נֶחְמָד הָיָה יִשַׁי בָּחוּר גִּבּוֹר חַיִל וְהִיא עַלְמָה יְפֵהפִיָּה וּשְׁמָהּ אֲבִיגַיִל לָ...לָ...לָ... כָּךְ נִפְגְּשׁוּ טֶרֶם בֹּקֶר הוּא וַאֲבִיגַיִל אַךְ לְפֶתַע מַה נֶחֱרַד הוּא כִּי יָרַד הַלַּיל לָמָּה תִּבְכִּי עַלְמָה יָפָה: "מַה אֹמַר לְאָבִי?" בּוֹאִי מַהֵר לַהוֹרִים וּנְסַפֵּר סִפּוּרִים איכר צעיר מבן שמן בזוג מגפים עשה מעשה שלא ייעשה שומו השמים! ל...ל...ל... יצא לחרוש טרם בוקר עוד לא באו שוורים מצא עלמה שם בשדה ובא איתה בדברים ל...ל...ל... צעיר נחמד היה ישי בחור גיבור חיל והיא עלמה יפיפיה ושמה אביגיל ל...ל...ל... כך נפגשו טרם בוקר הוא ואביגיל אך לפתע מה נחרד הוא כי ירד הליל למה תבכי עלמה יפה: "מה אומר לאבי?" בואי מהר להורים ונספר סיפורים