הֲיֵשׁ כְּעוֹלָלִי?
הֲיֵשׁ כְּגוֹזָלִי?
מִי יִתֵּן וּכְפָנָיו
כֵּן יָאִיר מַזָּלִי.
הַבִּיטוּ וּרְאוּ-נָא
אֶת-בְּנִי בַּהֲדָרוֹ:
לִבְשָׂרוֹ כֻּתֹּנֶת
וַעֲנָק לְצַוָּארוֹ.
וּרְאוּ-נָא חֵן שְׂפָתָיו,
חָכְמָתוֹ הָרַבָּה,
בְּצַפְצְפוֹ "אִמָּא"
וּבְמַלְמְלוֹ "אַבָּא".
הֲיֵשׁ כְּעוֹלָלִי?
הֲיֵשׁ כְּאֶפְרוֹחִי?
אַשְׁרַי שֶׁבְּנִי הוּא
וְאִמּוֹ אָנֹכִי.היש כעוללי?
היש כגוזלי?
מי ייתן וכפניו
כן יאיר מזלי.
הביטו וראו-נא
את-בני בהדרו:
לבשרו כותונת
וענק לצוארו.
וראו-נא חן שפתיו,
חכמתו הרבה,
בצפצפו "אימא"
ובמלמלו "אבא".
היש כעוללי?
היש כאפרוחי?
אשרי שבני הוא
ואימו אנוכי.
|
|
מילים: חיים נחמן ביאליק לחן: חנינא קרצ'בסקי
|
הֲיֵשׁ כְּעוֹלָלִי? הֲיֵשׁ כְּגוֹזָלִי? מִי יִתֵּן וּכְפָנָיו כֵּן יָאִיר מַזָּלִי.
הַבִּיטוּ וּרְאוּ-נָא אֶת-בְּנִי בַּהֲדָרוֹ: לִבְשָׂרוֹ כֻּתֹּנֶת וַעֲנָק לְצַוָּארוֹ.
וּרְאוּ-נָא חֵן שְׂפָתָיו, חָכְמָתוֹ הָרַבָּה, בְּצַפְצְפוֹ "אִמָּא" וּבְמַלְמְלוֹ "אַבָּא".
הֲיֵשׁ כְּעוֹלָלִי? הֲיֵשׁ כְּאֶפְרוֹחִי? אַשְׁרַי שֶׁבְּנִי הוּא וְאִמּוֹ אָנֹכִי. היש כעוללי? היש כגוזלי? מי ייתן וכפניו כן יאיר מזלי.
הביטו וראו-נא את-בני בהדרו: לבשרו כותונת וענק לצוארו.
וראו-נא חן שפתיו, חכמתו הרבה, בצפצפו "אימא" ובמלמלו "אבא".
היש כעוללי? היש כאפרוחי? אשרי שבני הוא ואימו אנוכי.
פרטים נוספים
|
נוסח "הגינה"
|
[בית שלישי שורות 3 - 4] בְּמַלְּלוֹ: אִמָּא וּבְצַפְצְפוֹ : אַבָּא [בית שלישי שורות 3 - 4] במללו: אמא ובצפצפו : אבא
פרטים נוספים
על הגרסה: כך הנוסח לפי הפרסום הראשון בעיתון "הגינה" בשנת תרע"ח, תחת הכותרת "היש כעוללי".
הפרטים מתוך: אוריאל אופק, ספרות הילדים העברית 1900 - 1948 (דביר, תשמ"ח), כרך שני, עמ' 408.
|
נוסח "שתילים"
|
[בית שלישי, שורות 3 - 4]
בְּצַפְצְפוֹׁ "אִמָּא" וּבְפַטְפְּטוֹ "אַבָּׂא" [בית שלישי, שורות 3 - 4]
בצפצפו "אמא" ובפטפטו "אבא"
פרטים נוספים
על הגרסה: זה הנוסח שהתפרסם במקראה "שתילים" בשנת תרע"ט, תחת הכותרת "אם וילדה".
הפרטים מתוך: אוריאל אופק, ספרות הילדים העברית 1900 - 1948 (דביר, תשמ"ח), כרך שני, עמ' 408.
|
|
 |
|
ביצוע: יפה ירקוניעיבוד: חנן וינטרניץשנת הקלטה: 1960
מקור: לא תיכף היינו גדולים, תקליט "הדארצי" AN48-34
ביצוע: אורה פייןשנת הקלטה: 8.3.1993
מקור: הספרייה הלאומיתפרטים נוספים על ההקלטה ראו
באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין
להקלטה המלאה.
הקלטה עבור עבודת המוסמך של אוכמא שפרן.
השם הרשמי של השיר על-פי ביאליק: "אֵם וְעוֹלָלָהּ".
דן מירון, "ביאליק: שירים ביידיש, שירי ילדים, שירי הקדשה" (דביר, תשס"א), עמ' 221: שיר כמו-עממי זה נכתב באודסה בשנות המלחמה והמהפכה, שנים בהן כינס ביאליק את שירתו ה"עממית"... השיר התפרסם לראשונה ב"הגנה" (בעריכת [יצחק] אלתרמן ו[יחיאל] הלפרין, כרך א חוברת א תשרי-חשוון תרע"ח, תחת הכותרת "היש כעוללי".
לשיר לחנים נוספים:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.