מילים
אִידֵאָל נִשְׂגָּב וּמְרוֹמָם,
הִתְאַסְּפוּ חֲבֵרִים בְּנֵי מִצְוָה
וְהֶחְלִיטוּ לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם.
כֹּה נָקִים אֶת מִפְעָלֵנוּ
יְשִׁיבַת "בְּנֵי עֲקִיבָא" תָּקוּם
אֵיתָן יַעֲמֹד בֵּיתֵנוּ
יַגְבִּיהַּ עַד שְׁמֵי רוֹם.
נְיַסְדָּה-נָא קְבוּצָה לְתִפְאֶרֶת
אֵין כָּמוֹהָ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ
לַתּוֹרָה, לַעֲבוֹדָה וְלַמִּשְׁמֶרֶת
בַּגְּמָרָא, בָּרוֹבֶה וּבַמַּכּוּשׁ.
כֹּה נָקִים...
אַךְ בְּטֶרֶם נָקִים קְבוּצָתֵנוּ
נְיַסֵּד יְשִׁיבָה נִפְלָאָה
כָּמוֹהָ לֹא חָזוּ אֲבוֹתֵינוּ,
מְלֵאָה בְּתוֹרָה וּבְיִרְאָה.
כֹּה נָקִים...
כָּכָה חָלְמוּ וְחָלְמוּ
עַל אִידֵאָל מְרוֹמָם וְנִשָּׂא
עַד שֶׁלִּבְסוֹף הֶחֱלִיטוּ
לִכְפַר הָרֹאֶ"ה נִסַּע.
כֹּה נָקִים...
דַּיֵּנוּ לַחֲלוֹם חֲלוֹמוֹת
מִגְדָּלִים בַּאֲוִיר לְהָקִים,
נֵצֵא לְעוֹלַם הַמְּצִיאוּת
נֵרֵד מְעַט אַרְצָה מִשְּׁחָקִים.
כֹּה נָקִים...
וְכָכָה יָצְאוּ לַמַּחֲנֶה
מַחֲנֵה כֹּה קָטָן וְזָעִיר,
עֲסוּקִים בּוֹ מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב
כָּל אֶחָד אֶת הַשַּׁחַר מֵעִיר.
כֹּה נָקִים...
הקלטות (2)
על השיר
ד"ר נתן שחר מספר:
על פי לחן שיר זה ["קטנתי"], ובשינויי לחן קטנים, חובר בתנועת "בני עקיבא", "שיר הישיבה" המתחיל בשורה: "בראשית היתה מחשבה" (ספר בני עקיבא, ע' 188) את השיר חיבר צבי קפלן, צעיר ירושלמי שנמנה על קבוצת "החבר'ה הירושלמים", שבאו למחנה ההכנה בכפר הרֹא"ה כשנה לפני הקמת הישיבה שם. מכיוון שצבי קפלן היה ידוע בקרב חבריו כבעל יד קלה, לא הסכימו חבריו שיצא לחופשת שבת אלא אם כן ישאיר שיר שיהיה מעין המנון הישיבה.
מוסיף ד"ר מרדכי מרמורשטיין:
כפר-הרֹא"ה סמוך לקיבוץ משמר-השרון, וצבי קפלן הכיר את המנון הקיבוץ והושפע ממנו בעת שחיבר את "שיר-הישיבה".
עוד באותו לחן: "קטנתי" ושם מידע נוסף, תווים, גירסאות מילים וביצוע בשפת המקור וקישורים לשירים נוספים באותו לחן.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (2)
אהרן שפי: "את המרש הקצר הזה, אני כנראה זוכר מתזמורת תל-יוסף שבה ניגנתי בשנות הארבעים."
רינה ברקאי מקיבוץ משמר השרון התחקתה בעבודת ה-MA שלה, "שירים מחברים בין רחוקים לקרובים", אחר הקשר בין המנון משמר השרון לבין שיר הישיבה, והיא מביאה מידע רב על נסיבות החיבור של שני השירים.