חיילים היינו

חַיָּלִים הָיִינוּ בְּלִי מַדִּים וָסֶרֶט. אַמִּיצִים הָלַכְנוּ לוֹחֲמִים עֲשֶׂרֶת. וּכְשֶׁנֶּעֱמַדְנוּ עִם הַגַּב הַקִּירָה לָהֲטָה חַרְבֵּנוּ וְלָכֶם הֵאִירָה. יַעַן כִּי הָלַכְנוּ לִקְרָבוֹת אֵין זֹהַר, יַעַן כִּי חַרְבֵּנוּ לֹא הָיְתָה לַתֹּאַר. כִּי נִפֹּל בַּיַּעַר, רַעְיָה אוֹהֶבֶת, אַל תִּבְכִּי לַנַּעַר, רַק כִּתְבִי מַצֶּבֶת. חַיָּלִים הָיִינוּ...חיילים היינו בלי מדים וסרט אמיצים הלכנו לוחמים עשרת וכשנעמדנו עם הגב הקירה להטה חרבנו ולכם האירה יען כי הלכנו לקרבות אין זהר יען כי חרבנו לא הייתה לתאר כי ניפול ביער רעיה אוהבת אל תבכי לנער רק כתבי מצבת

אורי יעקובוביץ מספר:

את השיר חיבר נתן יונתן, על פי עדותו האישית בפניי. יונתן סיפר כי זהו אחד מהשירים שחיבר במוסד החינוכי של משמר העמק בשנים 1953-1951. השיר לא הודפס, כנראה. את [לחן] השיר למד יונתן ממישהו שטען שהשיר "רוסי".

ר' השיר בשדה, ביער (מילים שונות לאותו לחן).