הקטן
גופן
הגדל
גופן
שיר הקברניט
עִם לֵיל חָרְפִּי הָאוֹר גִּשֵּׁשׁ בְּרֶטֶט נִשְׁמַע חֵרוּק הָעֹגֶן הַמּוּרָד. הַיָּם הִשְׁחִיר. אָדָם אָמַר בְּשֶׁקֶט: "עוֹד שְׁתֵּי סִירוֹת וְאָנוּ שׁוּב בָּדָד". שָׁם יִשָּׁאֵר אַחַד הַקַּפִּיטָנִים וְיַמָּאִים, שְׁלֹשָׁה הֵם בְּמִסְפַּר. אָמַר לָהֶם: "נַפְלִיגָה שׁוּב אֵי אָנָה אוֹר כּוֹכָב דּוֹלֵק מֵעַל הַכְּפָר". לַיָּם תְּהוֹם, לַיָּם מֶרְחָב אֵין חֵקֶר. וּמִשְׁבָּרִים יַכּוּ עַל הַצּוּקִים. אַךְ הוּא זָכַר מוֹלֶדֶת מִתְרַחֶקֶת, מִפְרְשֵׂי סְפִינָה בִּלְתִּי חֻקִּית. פָּשׁוּט הָיָה, בְּלִי כּוֹכָבִים וְסֶרֶט, חָזוֹ חָשׂוּף, עֵינַיִם לוֹ תְּכֻלּוֹת. לוֹ יְדִידִים הָיוּ אֵי-בַּמַּחְתֶּרֶת, יְדִידִים רָבְצוּ עַל הַחוֹלוֹת. אַךְ "שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה" וְשׁוּב מִתּוֹךְ הַלַּיִל נָרִים כּוֹסוֹת לְעֹגֶן וּדְגָלִים. הֵם יַעְגְּנוּ לְאוֹר הַיּוֹם, חֶבְרַיָּא, תִּתְרוֹנֵן שִׁירַת הַמַּעְפִּילִים. עַד אָז דּוּמָם, הַמְּשׁוֹטִים נָרִימָה הַקַּבַּרְנִיט - הַלַּיִל עֶלֶט רַב... הַקַּבַּרְנִיט מוֹסֵר שָׁלוֹם לָךְ, אִמָּא, הִנֵּה הוּא שׁוּב מַפְלִיג לַמַּעֲרָב. עם ליל חורפי האור גישש ברטט נשמע חירוק העוגן המורד. הים השחיר. אדם אמר בשקט: "עוד שתי סירות ואנו שוב בדד". שם ישאר אחד הקפיטנים וימאים, שלושה הם במספר. אמר להם: "נפליגה שוב אי אנה אור כוכב דולק מעל הכפר". לים תהום לים מרחב אין חקר. ומישברים יכו על הצוקים. אך הוא זכר מולדת מתרחקת, מפרשי ספינה בלתי חוקית. פשוט היה, בלי כוכבים וסרט, חזו חשוף, עיניים לו תכולות. לו ידידים היו אי-במחתרת, ידידים רבצו על החולות. אך "שלוש עשרה" ושוב מתוך הליל נרים כוסות לעוגן ודגלים. הם יעגנו לאור היום, חבריא, תתרונן שירת המעפילים. עד אז דומם, המשוטים נרימה הקברניט - הליל עלט רב... הקברניט מוסר שלום לך, אמא, הנה הוא שוב מפליג למערב.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: חיים גורי
לחן: אלכסנדר ואסילייביץ' אלכסנדרוב

עִם לֵיל חָרְפִּי הָאוֹר גִּשֵּׁשׁ בְּרֶטֶט
נִשְׁמַע חֵרוּק הָעֹגֶן הַמּוּרָד.
הַיָּם הִשְׁחִיר. אָדָם אָמַר בְּשֶׁקֶט:
"עוֹד שְׁתֵּי סִירוֹת וְאָנוּ שׁוּב בָּדָד".

שָׁם יִשָּׁאֵר אַחַד הַקַּפִּיטָנִים
וְיַמָּאִים, שְׁלֹשָׁה הֵם בְּמִסְפַּר.
אָמַר לָהֶם: "נַפְלִיגָה שׁוּב אֵי אָנָה
אוֹר כּוֹכָב דּוֹלֵק מֵעַל הַכְּפָר".

לַיָּם תְּהוֹם, לַיָּם מֶרְחָב אֵין חֵקֶר.
וּמִשְׁבָּרִים יַכּוּ עַל הַצּוּקִים.
אַךְ הוּא זָכַר מוֹלֶדֶת מִתְרַחֶקֶת,
מִפְרְשֵׂי סְפִינָה בִּלְתִּי חֻקִּית.

פָּשׁוּט הָיָה, בְּלִי כּוֹכָבִים וְסֶרֶט,
חָזוֹ חָשׂוּף, עֵינַיִם לוֹ תְּכֻלּוֹת.
לוֹ יְדִידִים הָיוּ אֵי-בַּמַּחְתֶּרֶת,
יְדִידִים רָבְצוּ עַל הַחוֹלוֹת.

אַךְ "שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה" וְשׁוּב מִתּוֹךְ הַלַּיִל
נָרִים כּוֹסוֹת לְעֹגֶן וּדְגָלִים.
הֵם יַעְגְּנוּ לְאוֹר הַיּוֹם, חֶבְרַיָּא,
תִּתְרוֹנֵן שִׁירַת הַמַּעְפִּילִים.

עַד אָז דּוּמָם, הַמְּשׁוֹטִים נָרִימָה
הַקַּבַּרְנִיט - הַלַּיִל עֶלֶט רַב...
הַקַּבַּרְנִיט מוֹסֵר שָׁלוֹם לָךְ, אִמָּא,
הִנֵּה הוּא שׁוּב מַפְלִיג לַמַּעֲרָב.

עם ליל חורפי האור גישש ברטט
נשמע חירוק העוגן המורד.
הים השחיר. אדם אמר בשקט:
"עוד שתי סירות ואנו שוב בדד".

שם ישאר אחד הקפיטנים
וימאים, שלושה הם במספר.
אמר להם: "נפליגה שוב אי אנה
אור כוכב דולק מעל הכפר".

לים תהום לים מרחב אין חקר.
ומישברים יכו על הצוקים.
אך הוא זכר מולדת מתרחקת,
מפרשי ספינה בלתי חוקית.

פשוט היה, בלי כוכבים וסרט,
חזו חשוף, עיניים לו תכולות.
לו ידידים היו אי-במחתרת,
ידידים רבצו על החולות.

אך "שלוש עשרה" ושוב מתוך הליל
נרים כוסות לעוגן ודגלים.
הם יעגנו לאור היום, חבריא,
תתרונן שירת המעפילים.

עד אז דומם, המשוטים נרימה
הקברניט - הליל עלט רב...
הקברניט מוסר שלום לך, אמא,
הנה הוא שוב מפליג למערב.




 פרטים נוספים
ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 26.6.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מתוך אירוע זמרשת מס' 12
בבית יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 26.6.2009
גיטרה והובלת שירה: נגה אשד



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת ירושלים
שנת הקלטה: 27.5.1964

 מתוך הקלטה פומבית של המופע "ארצה עלינו - שירי העפלה".

ניצוח: שמעון כהן



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: נעמן דג
שנת הקלטה: 1.2014

פסנתר: אירנה פוקין 
לווי קולי: אירנה, סרגיי ודני פוקין

ביצוע בשפת המקור (רוסית). לשיר לא מוכרת הקלטה בשפת המקור ועד ביצוע זה, בינואר 2014, לא נשמע שיר זה בשפת המקור. תודה לנעמן דג ולמשפחת פוקין.

על השיר

"שיר הקברניט" נכתב בקיבוץ יגור בשנת 1946 לקורס חובלים של הפלי"ם. כך סיפר חיים גורי לאורי יעקובוביץ'. הסיפור המלא נשמע מפי גורי ביותר מהזדמנות אחת: יוחאי בן נון ביקש ממנו לכתוב שיר לקורס חובלים. גורי הסכים, אבל בשלושה תנאים: מחברת בלי שורות ועפרון מחודד, שלא יפריעו ומשהו לשתות. הכניסו אותו לאוהל, הציבו שומר כדי שלא יפריעו והביאו כוס "קוניאק מדיצינל" וכך נולד השיר. הסיפור מובא גם בספר 'גשר בים – הפלי"ם בהעפלה' (עמ' 12, הוצאת עמותת דור הפלמ"ח, 1999).

הלחן נדפס במקורות רבים כ"עממי רוסי" עד שזוהה המקור (ספט' 2013) על-ידי ד"ר יוסי גולדנברג.

השיר הרוסי הוא: Песне 9-й гвардейской ("שיר המשמר ה- 9") שמוכר גם בשם:  Песня 9-й Красногвардейской дивизии ("שיר דיוויזיית המשמר האדום התשיעית"). על פי השירון Строевые песни Советской Армии ("שירי הצבא הסובייטי", שיר מס' 36) שיצא ב-1949, הלחן מאת אלכסנדר אלכסנדרוב. באתר הרוסי Rulit נמצא ספרו המקוון של איוון ביילובולוב, "איסקרה 1941", ועל פיו (עמוד 63) מחבר המילים הוא אלכסנדר אדוארדוביץ' מֵיֵר, שהיה כתב בעיתון הדוויזיה. הוא כתב את השיר במהלך ינואר 1942. כבר באותה שנה הולחן השיר ע"י מספר מלחינים, ביניהם שני לחנים של איסאק דונאייבסקי. המנגינה ששימשה את השיר העברי (להלן תוויו) הולחנה ע"י אלכסנדר אלכסנדרוב, המייסד והמנצח הראשון של מקהלת הצבא האדום. המנגינה הופיעה בדפוס ב-1943. לשיר הרוסי אין הקלטה. לגרסה העברית אין זיקה למילים בשפה הרוסית. (תודה לאורי יעקובוביץ')

למאמר של אורי יעקובוביץ' על השיר בשפת המקור ועל גלגוליו וגרסאותיו (קובץ pdf).

לביצועים נוספים:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

מילים

מתוך השירון Строевые песни Советской Армии ("שירי הצבא הסובייטי", 1949); הסריקה נלקחה מהאתר הרוסי Старыи Песенник ("שירון עתיק").




תווים

מתוך השירון Строевые песни Советской Армии ("שירי הצבא הסובייטי", 1949); הסריקה נלקחה מהאתר הרוסי Старыи Песенник ("שירון עתיק").



תגיות

גשם וחורף   מסע ונדודים   ים ומקורות מים נוספים   העפלה   לחנים רוסיים   פלמ"ח   מקצועות   שירים קאנוניים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם