אני מצפת

העתקת מילות השיר

אוֹתִי הַחֲבֵרוֹת כֻּלָּן בְּלִי הֶרֶף שׁוֹאֲלוֹת: מַדּוּעַ זֶה עֵינַיִךְ כֹּה גְּדוֹלוֹת וַאֲפֵלוֹת? וּמָה אַתְּ חִנָּנִית כָּל-כָּךְ? וּמָה אַתְּ בַּיְשָׁנִית כָּל-כָּךְ? וְלָמָּה זֶה נִימַת קוֹלֵךְ נוּגָה וְנִגּוּנִית כָּל-כָּךְ? וְלָמָּה כֹּה שׁוֹנָה הִנָּךְ מִכָּל הַבַּחוּרוֹת? וְלָמָּה זֶה חוֹלְמוֹת כָּל-כָּךְ עֵינַיִךְ הַשְּׁחוֹרוֹת? לָזֶה יֶשְׁנָהּ לִי רַק תְּשׁוּבָה אַחַת: אֲנִי מִצְּפַת! אֲנִי מִצְּפַת! הָרוּחַ, הֶהָרִים וְהַלֵּילוֹת נָתְנוּ בִּי זוּג עֵינַיִם אֲפֵלוֹת. שָׁמַיִם שֶׁל גָּלִיל וּמֵי-מֵרוֹם הִשְׁכִּינוּ בְּעֵינֵי אֶת הַחֲלוֹם. אֶצְלֵנוּ גֶּזַע שֶׁכָּזֶה, אֶצְלֵנוּ טֶבַע שֶׁכָּזֶה, אֶצְלֵנוּ מִין סְבִיבָה כָּזֹאת... כֵּן, כָּכָה זֶה אֶצְלִי בִּפְרָט – אֲנִי מִצְּפַת! אֲנִי מִצְּפַת! זֶה בִּי נִדְבַּק, זֶה בִּי נִקְלַט – אֲנִי מִצְּפַת! אֲנִי מִצְּפַת! הִגִּיעַ יוֹם, לַמֶּרְחַקִּים בְּחִיר לִבִּי הָלַךְ. וְחַבְרוֹתַי אוֹמְרוֹת לִי: דַּי! הוּא לֹא יִזְכֹּר אוֹתָךְ! הוּא יַעֲזֹב, הוּא לֹא יִזְכֹּר, וְאֶל אַחֶרֶת הוּא יַחְזֹר, אַחֶרֶת הוּא יֹאהַב אָהוֹב, כִּי נְעָרוֹת יֶשְׁנָן לָרֹב. אֲבָל אֲנִי לַכֹּל, לַכֹּל עוֹנָה בִּצְחוֹק גָּדוֹל: אִם גַּם בָּנוֹת יֶשְׁנָן לָרֹב – אוֹתִי אֵין לַעֲזֹב! וְיֵשׁ לָזֶה סִבָּה אוּלַי אַחַת: אֲנִי מִצְּפַת! אֲנִי מִצְּפַת! אֶפְשָׁר לָנוּס אֶל יָם וְאֶל מִדְבָּר, אֲבָל אוֹתִי לִשְׁכֹּחַ אִי-אֶפְשָׁר! אוּלַי גַּם שָׁם יָפוֹת כָּמוֹנִי יֵשׁ, אֲבָל אוֹתִי נוֹשְׂאִים בַּלֵּב כָּאֵשׁ! אֶצְלֵנוּ גֶּזַע שֶׁכָּזֶה, אֶצְלֵנוּ טֶבַע שֶׁכָּזֶה, אֶצְלֵנוּ מִין סְבִיבָה כָּזֹאת... כֵּן, כָּכָה זֶה אֶצְלִי בִּפְרָט – אֲנִי מִצְּפַת! אֲנִי מִצְּפַת! אִם בִּי נִתְפַּסְתָּ, אֵין מִפְלָט! אֲנִי מִצְּפַת! אֲנִי מִצְּפַת! אותי החברות כולן בלי הרף שואלות: מדוע זה עיניך כה גדולות ואפלות? ומה את חיננית כל-כך? ומה את בישנית כל-כך? ולמה זה נימת קולך נוגה וניגונית כל-כך? ולמה כה שונה הינך מכל הבחורות? ולמה זה חולמות כל-כך עיניך השחורות? לזה ישנה לי רק תשובה אחת: אני מצפת! אני מצפת! הרוח, ההרים והלילות נתנו בי זוג עיניים אפלות. שמיים של גליל ומי-מרום השכינו בעיני את החלום. אצלנו גזע שכזה, אצלנו טבע שכזה, אצלנו מין סביבה כזאת... כן, ככה זה אצלי בפרט – אני מצפת! אני מצפת! זה בי נדבק, זה בי נקלט – אני מצפת! אני מצפת! הגיע יום, למרחקים בחיר ליבי הלך. וחברותי אומרות לי: די! הוא לא יזכור אותך! הוא יעזוב, הוא לא יזכור, ואל אחרת הוא יחזור, אחרת הוא יאהב אהוב, כי נערות ישנן לרוב. אבל אני לכול, לכול עונה בצחוק גדול: אם גם בנות ישנן לרוב – אותי אין לעזוב! ויש לזה סיבה אולי אחת: אני מצפת! אני מצפת! אפשר לנוס אל ים ואל מדבר, אבל אותי לשכוח אי-אפשר! אולי גם שם יפות כמוני יש, אבל אותי נושאים בלב כאש! אצלנו גזע שכזה, אצלנו טבע שכזה, אצלנו מין סביבה כזאת... כן, ככה זה אצלי בפרט – אני מצפת! אני מצפת! אם בי נתפסת, אין מפלט! אני מצפת! אני מצפת!
מילים: נתן אלתרמן
לחן: משה וילנסקי
כתיבה: 1945
הלחנה: 1945

אוֹתִי הַחֲבֵרוֹת כֻּלָּן
בְּלִי הֶרֶף שׁוֹאֲלוֹת:
מַדּוּעַ זֶה עֵינַיִךְ כֹּה
גְּדוֹלוֹת וַאֲפֵלוֹת?

וּמָה אַתְּ חִנָּנִית כָּל-כָּךְ?
וּמָה אַתְּ בַּיְשָׁנִית כָּל-כָּךְ?
וְלָמָּה זֶה נִימַת קוֹלֵךְ
נוּגָה וְנִגּוּנִית כָּל-כָּךְ?

וְלָמָּה כֹּה שׁוֹנָה הִנָּךְ
מִכָּל הַבַּחוּרוֹת?
וְלָמָּה זֶה חוֹלְמוֹת כָּל-כָּךְ
עֵינַיִךְ הַשְּׁחוֹרוֹת?

לָזֶה יֶשְׁנָהּ לִי רַק תְּשׁוּבָה אַחַת:
אֲנִי מִצְּפַת!
אֲנִי מִצְּפַת!
הָרוּחַ, הֶהָרִים וְהַלֵּילוֹת
נָתְנוּ בִּי זוּג עֵינַיִם אֲפֵלוֹת.
שָׁמַיִם שֶׁל גָּלִיל וּמֵי-מֵרוֹם
הִשְׁכִּינוּ בְּעֵינֵי אֶת הַחֲלוֹם.
אֶצְלֵנוּ גֶּזַע שֶׁכָּזֶה,
אֶצְלֵנוּ טֶבַע שֶׁכָּזֶה,
אֶצְלֵנוּ מִין סְבִיבָה כָּזֹאת...
כֵּן, כָּכָה זֶה אֶצְלִי בִּפְרָט –
אֲנִי מִצְּפַת!
אֲנִי מִצְּפַת!
זֶה בִּי נִדְבַּק, זֶה בִּי נִקְלַט –
אֲנִי מִצְּפַת!
אֲנִי מִצְּפַת!

הִגִּיעַ יוֹם, לַמֶּרְחַקִּים
בְּחִיר לִבִּי הָלַךְ.
וְחַבְרוֹתַי אוֹמְרוֹת לִי: דַּי!
הוּא לֹא יִזְכֹּר אוֹתָךְ!

הוּא יַעֲזֹב, הוּא לֹא יִזְכֹּר,
וְאֶל אַחֶרֶת הוּא יַחְזֹר,
אַחֶרֶת הוּא יֹאהַב אָהוֹב,
כִּי נְעָרוֹת יֶשְׁנָן לָרֹב.

אֲבָל אֲנִי לַכֹּל, לַכֹּל
עוֹנָה בִּצְחוֹק גָּדוֹל:
אִם גַּם בָּנוֹת יֶשְׁנָן לָרֹב –
אוֹתִי אֵין לַעֲזֹב!

וְיֵשׁ לָזֶה סִבָּה אוּלַי אַחַת:
אֲנִי מִצְּפַת!
אֲנִי מִצְּפַת!
אֶפְשָׁר לָנוּס אֶל יָם וְאֶל מִדְבָּר,
אֲבָל אוֹתִי לִשְׁכֹּחַ אִי-אֶפְשָׁר!
אוּלַי גַּם שָׁם יָפוֹת כָּמוֹנִי יֵשׁ,
אֲבָל אוֹתִי נוֹשְׂאִים בַּלֵּב כָּאֵשׁ!
אֶצְלֵנוּ גֶּזַע שֶׁכָּזֶה,
אֶצְלֵנוּ טֶבַע שֶׁכָּזֶה,
אֶצְלֵנוּ מִין סְבִיבָה כָּזֹאת...
כֵּן, כָּכָה זֶה אֶצְלִי בִּפְרָט –
אֲנִי מִצְּפַת!
אֲנִי מִצְּפַת!
אִם בִּי נִתְפַּסְתָּ, אֵין מִפְלָט!
אֲנִי מִצְּפַת!
אֲנִי מִצְּפַת!


אותי החברות כולן
בלי הרף שואלות:
מדוע זה עיניך כה
גדולות ואפלות?

ומה את חיננית כל-כך?
ומה את בישנית כל-כך?
ולמה זה נימת קולך
נוגה וניגונית כל-כך?

ולמה כה שונה הינך
מכל הבחורות?
ולמה זה חולמות כל-כך
עיניך השחורות?

לזה ישנה לי רק תשובה אחת:
אני מצפת!
אני מצפת!
הרוח, ההרים והלילות
נתנו בי זוג עיניים אפלות.
שמיים של גליל ומי-מרום
השכינו בעיני את החלום.
אצלנו גזע שכזה,
אצלנו טבע שכזה,
אצלנו מין סביבה כזאת...
כן, ככה זה אצלי בפרט –
אני מצפת!
אני מצפת!
זה בי נדבק, זה בי נקלט –
אני מצפת!
אני מצפת!

הגיע יום, למרחקים
בחיר ליבי הלך.
וחברותי אומרות לי: די!
הוא לא יזכור אותך!

הוא יעזוב, הוא לא יזכור,
ואל אחרת הוא יחזור,
אחרת הוא יאהב אהוב,
כי נערות ישנן לרוב.

אבל אני לכול, לכול
עונה בצחוק גדול:
אם גם בנות ישנן לרוב –
אותי אין לעזוב!

ויש לזה סיבה אולי אחת:
אני מצפת!
אני מצפת!
אפשר לנוס אל ים ואל מדבר,
אבל אותי לשכוח אי-אפשר!
אולי גם שם יפות כמוני יש,
אבל אותי נושאים בלב כאש!
אצלנו גזע שכזה,
אצלנו טבע שכזה,
אצלנו מין סביבה כזאת...
כן, ככה זה אצלי בפרט –
אני מצפת!
אני מצפת!
אם בי נתפסת, אין מפלט!
אני מצפת!
אני מצפת!





 פרטים נוספים


הבית השני בביצוע דורי בן זאב   העתקת מילות השיר

 



מֵאָז עָבְרוּ כְּבָר עַל הָעִיר
כִּמְעַט שְׁמוֹנִים שָׁנָה
מֵאָז אַחֶרֶת הַתְּמוּנָה
הַכֹּל פֹּה הִשְׁתַּנָּה

בֵּינָתַיִם הִתְחָרַדְתִּי
אֵין סוֹף גְּמָרָא לָמַדְתִּי
חָזַרְתִּי, חֶבְרֶ'ה, בִּתְשוּבָה
אֲנִי לוֹמֵד בִּישִׁיבָה [בַּיְּשִׁיבָה?]

וּצְפַת הַהִיא זוֹ שֶׁבַּשִּׁיר
כְּבָר לֹא אוֹתָהּ הָעִיר
אֲנִי לֹא מִתְבַּלְבֵּל
אֲנִי אוֹמֵר תּוֹדָה לָאֵל

וְיֵשׁ לָזֶה סִבָּה אוּלַי אַחַת
אֲנִי מִצְּפַת אֲנִי מִצְּפַת
מִיּוֹם רִאשׁוֹן וְעַד שַׁבָּת
אֲנִי מִצְּפַת אֲנִי מִצְּפַת
תָּבוֹאוּ גַּם אַתָּה וְאַתְּ
אֲנִי מִצְּפַת אֲנִי מִצְּפַת
אֵיזוֹ שׁוֹשַׁנָּה אַתְּ
אֲנִי מִצְּפַת לִבִּי נִצְבָּט
אֵיזוֹ שׁוֹשַׁנָּה אַתְּ
אֲנִי מִצְּפַת אֲנִי מִצְּפַת
מאז עברו כבר על העיר
כמעט שמונים שנה
מאז אחרת התמונה
הכול פה השתנה

בינתיים התחרדתי
אין סוף גמרא למדתי
חזרתי, חבר'ה, בתשובה
אני לומד בישיבה

וצפת ההיא זו שבשיר
כבר לא אותה העיר
אני לא מתבלבל
אני אומר תודה לאל

ויש לזה סיבה אולי אחת
אני מצפת ואני מצפת
מיום ראשון ועד שבת
אני מצפת אני מצפת
תבואו גם אתה ואתה
אני מצפת אני מצפת
איזו שושנה את
אני מצפת לבי נצבט
איזו שושנה את
אני מצפת אני מצפת



ביצוע:

 

שושנה דמארי 
פסנתר: אריה זקס
שנת הקלטה: שנות החמישים

העיבוד שונה מאשר בהקלטה בליווי פסנתר מ1949.

תודה לעמי ירימי על ההקלטה.

מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
הקלטות נוספות

על השיר

הוצג בתכנית מס' 3 של לי-לה-לו, "צחוק ללא תנאי", 29.5.45.

ההקלטה הידועה של שושנה דמארי בליווי תזמורת, מתחילה בפזמון בנוסחו הראשון, עוברת לבית הראשון ומסיימת בפזמון בנוסחו השני ללא הבית השני. צפו בביצוע שושנה דמארי לשיר השלם בליווי משה וילנסקי בפסנתר והרכב כלי (תזמון 33:55).

ביצועים נוספים:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים + אקורדים  

תיווי: הלל אילת

תגיות




עדכון אחרון: 12.02.2024 22:03:29


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: