מילים (7 גרסאות)
בֹּקֶר עֶרֶב הִשְׁקֵיתִיהוּ
צִפֳּרִים קִרְבוּ לִרְאוֹת
אִם הֵיטַבְתִּי לַעֲשׂוֹת
הוֹ, מָתַי תִּפְרַח, מָתַי?
אֲחַכֶּה לְךָ בְּלִי דַּי!
בֹּקֶר עֶרֶב הִשְׁקֵיתִיהוּ
צִפֳּרִים קִרְבוּ לִרְאוֹת
אִם הֵיטַבְתִּי לַעֲשׂוֹת
שֶׁמֶשׁ נָא פִּרְחִי הַצְמֵחַ!
אָנָּא, עָב, הַרְעֵף לוֹ לֵחַ
פֶּרַח-חֵן, הָרֵם נָא רֹאשׁ
אַל תִּירָא וְאַל תֵּבוֹשׁ
אֶל הַגַּן יוֹם יוֹם אֵלֵכָה
בְּקֹצֶר רוּחַ אֶשְׁאֲלֵכָה [!]
הוֹי מָתַי תִּפְרַח מָתַי
כְּלוּם רוֹגֵז אַתָּה עָלַי?
שֶׁמֶשׁ טוֹב, פִּרְחִי הַצְמֵחַ
עָב, הַשְׁקֵהוּ אַף הַפְרֵחַ
כָּל אֶחָד טָרַח טִרְחוֹ
וּפִרְחִי פּוֹרֵחַ לוֹ
בֹּקֶר עֶרֶב הִשְׁקֵיתִיהוּ
צִפֳּרִים קָרְבוּ לִרְאוֹת
אִם הֵיטַבְתִּי לַעֲשׂוֹת
אֶל הַגַּן יוֹם יוֹם אֵצֵאָה
בֹּקֶר עֶרֶב אֶשְׁאֲלֵהוּ:
אוֹי, מָתַי תִּפְרַח, מָתַי?
כְּלוּם רוֹגֵז אַתָּה עָלַי?
בֹּקֶר עֶרֶב הִשְׁקֵיתִיהוּ
צִפֳּרִים קִרְבוּ לִרְאוֹת
אִם הֵיטַבְתִּי לַעֲשׂוֹת
אֶל הַגַּן יוֹם יוֹם אֵצָאֵהוּ (!)
בְּקֹצֶר רוּחַ אֶשְׁאֲלֵהוּ
הוֹי מָתַי תִּפְרַח מָתַי?
כְּלוּם רוֹגֵז אַתָּה עָלַי?
בֹּקֶר עֶרֶב הִשְׁקֵיתִיהוּ
צִפֳּרִים קִרְבוּ לִרְאוֹת
אִם הֵיטַבְתִּי לַעֲשׂוֹת
אֶל צִיצִי יוֹם יוֹם אֶגְחָנָה
אֶשְׁאֲלֵהוּ אֶתְחַנָּנָה
הוֹי צִיצִי תִּפְרַח מָתַי
כְּלוּם רוֹגֵז אַתָּה עָלַי?
שֶׁמֶשׁ טוֹב פִּרְחִי הַצְמִיחַ
עָב הַשְׁקֵהוּ, אַף הַפְרִיחַ
כָּל אֶחָד טָרַח טִרְחוֹ
וּפִרְחִי פּוֹרֵחַ לוֹ
בֹּקֶר עֶרֶב הִשְׁקֵיתִיהוּ
צִפֳּרִים קָרְבוּ לִרְאוֹת
אִם הֵיטַבְתִּי לַעֲשׂוֹת
בֹּקֶר עֶרֶב אֲבַקְרֶנּוּ
אַבִּיטָה בּוֹ וְאֶשְׁאֲלֶנּוּ
אֵימָתַי תִּפְרַח, מָתַי
כְּלוּם כּוֹעֵס אַתָּה עָלַי?
פּאַשעט מאַריאַשע אַ סטאַדע אין פֿעלדל,
און זי וויינט און זי זינגט:
– וווּ זײַנען מײַנע גרויסע אָקסן? זאָגט עס מיר.
יאַשאַ איז דורכן פֿעלד אַדורכגעגאַנגען,
האָט ער געהערט מאַריאַשעס געזאַנגען.
– מיידעלע, וואָס איז דיר?
צי פֿעלן דיר דײַנע גרויסע אָקסן? זאָג עס מיר.
– ווען דו וועסט מײַנע אָקסן געפֿינען,
וועסטו פֿון מיר אַ קוש באַקומען.
ניט נאָר איינס, ניט נאָר צוויי,
נאָר 99 קושן, כּסדר, איינס נאָך איינס.
יאַשאַ האָט געוואָלט זײַן לוין פֿאַרדינען,
איז ער געגאַנגען די אָקסן געפֿינען.
– מיידעלע, פֿאַרדינט מײַן לוין;
האָסט צוגעזאָגט אַ קוש געבן, גיב אים שוין!
– וואָלט מײַן מאַמע אויפֿן שוועל ניט געשטאַנען,
איז בײַ מיר קיין ליגן ניט פֿאַראַנען.
– מיידעלע, שקרנטע!
האָסט צוגעזאָגט און ניט געגעבן, ציגאַנקע!
על השיר
כוכבה שחר למדה את השיר בילדותה (שנות ה-50). הטקסט העברי מתועד בדפוס כבר בשנת תרע"ב (1912), שם רשום "מגרמנית", אך מקור בגרמנית לא אותר.
לא ברור אם כבר ב1912 היה השיר מזומר במנגינה, ולא ברור אם שיר המקור בגרמנית הוא שיר מולחן ואם כן האם בלחן הזה.
ללחן אכן צביון אירופאי אך ייתכן שמקורו אינו גרמני. הוא אותר (בעזרת זיהוי שירים משמיעה של גוגל, ספטמבר 2024) בפולנית בשיר "W Naszym Przedszkolu" (בגן שלנו), במילים שכתבה אווה ברמינסקה (Ewa Barmińska) ללחן "מסורתי". מניסוח זה נרמז כי הטקסט הפולני שאותר הוא מאוחר, אך ייתכן שמקור הלחן פולני. הלחן משמש גם את השיר היידי "בבוקובינה" (האזינו לביצוע Norma Salz וראו גרסת מילים בדף הנוכחי). אליעזר ניבורסקי מוסר כי השיר היידי נדפס בהבדל נוסח כבר בשנת 1928 בשיקגו תחת הכותרת ״אָקסן״ באוסף ״די ארבעטער רינג קאפּעליע.״ כמו כן, מסב אליעזר ניבורסקי את תשומת לבנו כי בכתבה על השיר היידי (בעיתון "פארווארטס" בתאריך 30.9.1979 במדור "ליינערס דערמאנען לידער") משערים חנה ויוסל מלאטק (מלוטק) שהשיר היידי מתורגם מרומנית או [באופן התואם לממצא שלנו בשיר "בגן שלנו". זמרשת] - מפולנית.
ב"ספר המועדים" לשבועות (עמ' 209) מתועדת הכללת השיר בטקס הבאת ביכורים.
עוד בעברית באותו לחן:
- תורנים טובים
- בארץ ישראל קרוב לחורשה
- תרמילנו על השכם. שיר שזומר בקיבוץ מרחביה לפי התיעוד אצל אוכמא שפרן, רפרטואר של שירים לילדים בישובים בעמק יזרעאל בין שנות העשרים והארבעים, עמ' 126.
לשיר לחן נוסף מאת נירה חן.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.