הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
בגינה

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: חיים נחמן ביאליק
לחן: מנשה רבינא

בַּעֲרוּגַת הַגִּנָּה
מִסָּבִיב לֶחָבִית
עָמְדוּ לְרַקֵּד
כְּרוּב עִם כְּרוּבִית.

זֹאת הַסֶּלֶק רָאָה
וְהִנֵּה גַּם הוּא בָא,
אִתּוֹ עַגְבָנִית –
וְהַשִּׂמְחָה רַבָּה!

לָה לָה לָה,
לָה לָה לָה,
לָה לָה, לָה לָה לָה,
אִתּוֹ עַגְבָנִית וְהַשִּׂמְחָה רַבָּה!

רַק הַפּוֹל הַמִּסְכֵּן
עָמַד לוֹ בָדָד,
הוּא נִשְׁעַן עַל מַקְלוֹ,
לֹא נָע וְלֹא נָד.

– אֵיךְ אוּכַל לִשְׂמֹחַ,
אֵיךְ אוּכַל לִרְקֹד,
וְתַרְמִילַי כֻּלָּם,
כֻּלָּם רֵיקִים עוֹד?

בַּעֲרוּגַת הַגִּנָּה
מִסָּבִיב לֶחָבִית
עָמְדוּ לְרַקֵּד
כְּרוּב עִם כְּרוּבִית.

בערוגת הגינה
מסביב לחבית
עמדו לרקד
כרוב עם כרובית.

זאת הסלק ראה
והנה גם הוא בא,
אתו עגבנית –
והשמחה רבה!

לה לה לה,
לה לה לה,
לה לה, לה לה לה,
אתו עגבנית והשמחה רבה!

רק הפול המסכן
עמד לו בדד,
הוא נשען על מקלו,
לא נע ולא נד.

– איך אוכל לשמוח,
איך אוכל לרקוד,
ותרמיליי כולם,
כולם ריקים עוד?

בערוגת הגינה
מסביב לחבית
עמדו לרקד
כרוב עם כרובית.


 פרטים נוספים
הקלטה היסטורית
ביצוע: אסתר לוי


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מירה סמיה רג'ואן
שנת הקלטה: 1984
מקור: קלטת ביתית


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חבורת שהם
שנת הקלטה: 2006
מקור: תקליטור "חתול על הגג" (חבורת שהם)


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת לי-רון
עיבוד: מנחם ויזנברג
ניצוח: רונית שפירא
 
זוהי הקלטה של שני שירים. השיר השני הוא "בגינה" (מדקה 1:27).


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: מרים לויטין
שנת הקלטה: שנות השבעים
מקור: קלטת ביתית - הומרה בארכיון הצליל, הספרייה הלאומית
על השיר

ראה גם: "בגינת הירק"

להלן דברי הסבר על השירים "בגינה" ו"בגינת הירק", המבוססים על המידע המופיע בכרך ג' של המהדורה המדעית של שירי ביאליק (הוצ' דביר ומכון כץ, 2000 עורך: דן מירון):

השיר "בגינה" נכתב, קרוב לוודאי, בארץ-ישראל, בראשית שנות השלושים, והוא מן השירים הבודדים שכתב ביאליק בהטעמה הארצישראלית, ה"ספרדית". הדפסתו הראשונה הייתה בגרסה קצרה בת ארבעה בתים ארוכים בכתב העת הפדגוגי 'נתיבנו' (דו-ירחון), שבעריכת פניה שרגורודסקה (חוברת ב-ג, תשרי-טבת תרצ"ב), עמ' 49. השיר נדפס שם בלוויית לחן מאת מנשה רבינוביץ' (רבינא).

ביאליק חיבר גם גרסה אחרת של השיר, נרחבת הרבה יותר, בת 13 בתים, בשם "בגינת הירק". גירסה מורחבת זו נדפסה במוסף לילדים של 'דבר' בעריכת יצחק יציב (כרך ב', גיל' ב [טו], י"ב בחשון תרצ"ג/11.11.1932, עמ' 4).

בנוסח 'נתיבנו' זהו שיר קצר על נושא הבדידות, בדומה לשיר הילדים "עציץ פרחים", המתאר את שמחת הירקות הרוקדים בזוגות מול עגמומיות האפון הבודד, שאיננו מצטרף למחול. לכל אחד משני המוטיבים, החברותא והבדידות, מוקדש בנוסח זה מספר בתים שוה (שניים מול שניים). בנוסח 'דבר' הרחיב ביאליק מאוד את מספר הזוגות הרוקדים של הירקות המואנשים, והפך את השיר לתמונה רחבה של חגיגה עממית, שלוקחת בה חלק קשת רחבה של "טיפוסים עממיים" שונים (רק שני הבתים האחרונים של השיר מוקדשים למוטיב הבדידות). את הגרסה המורחבת של 'דבר' בחר ביאליק לכנס בתוך "שירים ופזמונות לילדים", תרצ"ג, עמ' צו-צז.

קראו גם: "הצנון והחזרת שהפכו לכרוב עם כרובית" מאת קובי לוריא, מתוך "פנים" גליון 52 - 53, משנת 2011.

ביצועים נוספים:

  • אסתר עופרים
  • רוחמה רז
  • מקהלת לירון בניצוח רונית שפירא ובעיבוד מנחם ויזנברג (פריט חמישי, תזמון 1:30)
  • נתן דטנר (סרטון, מתוך "מאה שירים ראשונים", תזמון 35:59)
  • שולה חן
  • בספרייה הלאומית יש הקלטה של השיר בביצוע להקת שירולי, אך היא מוגנת בזכויות יוצרים ואפשר להאזין לה רק בבניין הספרייה

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים


תיווי: הלל אילת
תגיות

פירות וירקות   שירי ילדים   ט"ו בשבט   שירים קאנוניים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם