מילים (2 גרסאות)
מַרְגָּנִיּוֹת צְנוּעוֹת לְבַד
כִּשְׁמָשׁוֹת קְטַנּוֹנוֹת קַרְנֵיהֶן צְחַרְחָרוֹת
צְחַרְחָרוֹת הֵן – טְרָה לָה לָה לָה
אַט אַט טִיְּלָה חַוָּה הַקְּטַנָּה חוֹלֶמֶת
וּפְזוּרוֹת לָהּ קְוֻצּוֹת הַפָּז
צַוָּארָה מְגֻלֶּה וּלְנַפְשָׁהּ תְּשׁוֹרֵר
שִׁיר זִמְזוּם זֶה – טְרָה לָה לָה לָה
אָז יָבוֹא לִקְרָאתָהּ אִישׁ צָעִיר גְּבַהּ-קוֹמָה
וּקְוֻצּוֹת לוֹ שְׁחֹרוֹת מִשְּׁחוֹר
מַבָּטוֹ יַז רֶשֶׁף, וְעַלִּיז לָהּ יַעַן
וְכֹה יַעַן לָהּ: טְרָה לָה לָה לָה
מַה תְּחַפְּשִׂי הַיַּלְדָּה? מָה אָבַד לָךְ, נָאוָה,
כִּי אַרְצָה עֵינַיִךְ הוֹרַדְתְּ?
"מַרְגָּנִית אֲחַפֵּשׂ..." מַאֲדִימִים פְּנֵי חַוָּה
מַאֲדִימִים הֵם – טְרָה לָה לָה לָה
עוֹד חַפֵּשׂ תְּחַפְּשִׂי וַאֲנִי כְּבָר מָצָאתִי
הַיָּפָה בְּמַרְגָּנִיּוֹת-בָּר
מַרְגָּנִית לָהּ צַמּוֹת וְעֵינַיִם-סַפִּירִים
וְעֵינַיִם לָהּ – טְרָה לָה לָה לָה
גַּם לִי מַרְגָּנִיּוֹת: אֲנֹכִי שָׁכַחְתִּי...
אֲבַקֵּש... פֹּה מַעֲיָן יֵשׁ חַי...
הַמַּעְיָן הֵן חָתוּם, בִּלְעָדַי תִּצְמְאִי
עַל מַעְיָן זֶה טְרָה לָה לָה לָה
"לֹא שָׁתֹה חָפַצְתִּי, צֵל-אִילָן אָתוּרָה
הַחַמָּה פֹּה תִּלְהַט כָּאֵשׁ..."
- תַּלְתַּלַּי מַה קְּרִירִים, מִצְּלָלִים שָׁחָרוּ
בְּיַעַרֵֵךְ, טְרָה לָה לָה לָה
מַה צָּמְאָה יַלְדָּתִי, קְטַנָּתִי מֶה עָיְפָה
הֲמוּתָר כַּף-יָדָהּ אֱחֹז?
הֲמוּתָר לְגַפְּפָהּ וְאִם מוּתָר לְנַשֵּׁק?
הֲמוּתָר לִי?... טְרָה לָה לָה לָה
הַרְפֵּנִי-נָא, אָסוּר, הָאֵם אוֹמְרָה: אָסוּר
וְהִיא זְקֵנָה, נוֹזֶפֶת יוֹם-יוֹם
אֵי אִמֵּךְ? מָה אִמֵּךְ? רַק שִׂיחִים פֹּה סָבִיב
רַק שִׂיחִים פֹּה, טְרָה לָה לָה לָה
"מַבִּיטִים" - אֵין מַבִּיט, "מַאֲזִינִים" - אֵין מַאֲזִין
אַף עִוֵּר הַחֹרֶשׁ הָעָב
חַבְּקִינִי, חֲמוּדָה, הֵן תִּרְאִי - לֹא אַרְהִיב
רַק אֶשַּׁק לָךְ, טְרָה לָה לָה לָה
הֲתֹאהֲבִי? "אֹהַב", "אַתְּ בּוֹשָׁה? "אֵבוֹשָׁה"
אֶהֱבִינִי וּבוֹשִׁי וְהַס!
וּרְאִי אֵיךְ מִתְעָרְבִים תַּלְתַּלֵּי-הָעוֹרֵב
עִם זְהָבֵךְ זֶה, טְרָה לָה לָה לָה
הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקְעָה, הָעֶלֶם אֵינֶנּוּ
וְעוֹד חַוָּה יוֹשֶׁבֶת עַד בּוֹשׁ
הִיא צוֹפָה לַמֶּרְחָק וּלְנַפְשָׁהּ תְּזַמְזֵם
שִׁיר מִזְמוֹר רַךְ, טְרָה לָה לָה לָה
אין וועלדל בײַם טײַכל, דאָרט זענען געוואַקסן
מאַרגאַריטקעלעך, עלנט און קליין –
ווי קליינינקע זונען, מיט ווײַסינקע שטראַלן,
מיט ווײַסינקע טראַ־לאַ־לאַ־לאַ.
געגאַנגען איז חווהלע שטיל און פֿאַרחלומט,
צעלאָזן די גאָלד בלאָנדע צעפּ, –
דאָס העלדזל אַנטבלויזט און געמורמלט פֿאַרחלומט
דאָס לידעלע טראַ־לאַ־לאַ־לאַ.
דאָ קומט איר אַנטקעגן אַ בחור אַ שוואַרצער,
מיט לאָקן מיט שוואַרצע, ווי פּעך;
ער פֿלאַמט מיט די אויגן און ענטפֿערט איר לוסטיק,
און ענטפֿערט איר: טראַ־לאַ־לאַ־לאַ.
– וואָס זוכסטו דאָ, מיידל ? וואָס האָסטו פֿאַרלוירן ?
וואָס ווילסטו געפֿינען אין גראָז ?
איך זוך מאַרגאַריטקעס, פֿאַררויטלט זיך חווה
פֿאַררויטלט זיך, טראַ־לאַ־לאַ־לאַ.
– דו זוכסט נאָך ? און איך האָב שוין טאַקע געפֿונען
די שענסטע מאַרגאַריטקע אין וואַלד,
אַ מאַרגאַריטקע מיט צעפּ און מיט אויגן סאַפֿירן,
מיט אייגעלעך טראַ־לאַ־לאַ־לאַ.
– ניין, כ'האָב שוין מאַרגאַריטקעס, איך האָב זיך פֿאַרגעסן –
איך זוך... דאָ נישט ווײַט איז אַ קוואַל...
– דער קוואַל איז געשלאָסן, אָן מיר בלײַבסטו דורשטיק
בײַם קוואַלכעלע טראַ־לאַ־לאַ־לאַ.
– איך וויל גאָר נישט טרינקען. איך זוך מיר אַ שאָטן,
די זון באַקט אַרײַן אַזוי הייס...
– מײַנע האָר זענען שוואַרצער און קילער ווי שאָטנס
אין וועלדעלע – טראַ־לאַ־לאַ־לאַ.
– דורשטיק מײַן מיידעלע, מיד איז מײַן קליינינקע,
צי מעג מען זי נעמען בײַם האַנט ?
צי מעג מען זי גלעטן, צי מעג מען זי קושן ?
צי מעג מען נאָר... טראַ־לאַ־לאַ־לאַ.
– אַ, לאָז מיך, מען טאָר נישט, די מאַמע זאָגט מ'טאָר נישט,
מײַן מאַמע איז אַלט און איז בייז,
– וווּ מאַמע ? וואָס מאַמע ? דאָ זענען נאָר ביימער,
נאָר ביימעלעך טראַ־לאַ־לאַ־לאַ.
– מען זעט ! – קיינער זעט נישט. – מען הערט ! – קיינער הערט נישט,
דאָס וועלדל איז בלינד און געדיכט.
אומאַרעם מיך, זיסע דו זעסט, איך בין רויִק,
– איך קוש דיך נאָר – טראַ־לאַ־לאַ־לאַ־לאַ.
– דו ליבסט מיך ? – איך ליב דיך. – דו שעמסט דיך ? – איך שעם מיך.
טאָ, ליב מיך און שעם דיך און שווײַג.
און זע ווי עס מישן זיך פּעך שוואַרצע קרויזן
מיט גאָלדענע... טראַ־לאַ־לאַ־לאַ.
די זון איז פֿאַרגאַנגען, דער בחור פֿאַרשוווּנדן,
און חווהלע זיצט נאָך אין וואַלד.
זי קוקט אין דער ווײַטנס און מורמלט פֿאַרחלומט
דאָס לידעלע: טראַ־לאַ־לאַ־לאַ...
הקלטות (4)
ביצוע בשפת המקור (יידיש)
מתוך מופע פומבי "שבת אחים".
על השיר
זלמן שניאור כתב את השיר תחילה ביידיש. השיר ביידיש נדפס לראשונה בגיליון הראשון של היומון "די יודישע שטימע“ שהופיע בריגה בתאריך 13 באוגוסט 1910 (26 באוגוסט 1910 לפי הלוח הגרגוריאני המקובל, זאת אומרת: תר"ע), תחת הכותרת „טראַ־לאַ־לאָ־לאָ (ראָמאַנס)“. שב ונדפס בתאריך 28 באוקטובר 1910 בגיליון מס' 3 של השבועון "פאַריזער זשורנאַל" (ראו בהמשך דף זה). איתר: אליעזר ניבורסקי.
הנוסח העברי (בכותר משנה "רומאנס") חובר כעבור שנתיים בשנת תרע"ב. התיארוך לפי כרך אוסף שירי שניאור תרס"א-תש"ה.
סביר שהתמליל הותאם מראש ללחן היידי שלוין קיפניס כתב לו את השיר "רקפת". הנוסח העברי של "מרגניות" נדפס (בלי תווים) בחוברת "נשירה רעים: שירים לזמרה בציבור ולמקהלה" בעריכת משה גורלי (הוצאת עבר, תש"ד) ובכך עדות שזומר בפועל.
בשנות השבעים תרגם יעקב שבתאי את השיר מחדש, לעברית מלרעית. ובתרגום זה הקליט את השיר חנן יובל. לביצוע חווה אלברשטיין של הנוסח היידי בעיבוד אחר האזינו כאן.
עוד באותו לחן: בחורש קבוע
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (3)
הבדלים מנוסח הלחן שהתקבל למילות "רקפת": מחצית ראשונה של תיבה 6, תיבות 7 ו8.
