הקטן
גופן
הגדל
גופן
שיר היין
הָבָה אַחִים נִּשְׁתֶּה יַיִן נִּשְׁתֶּה אִם יֵשׁ, נִּשְׁתֶּה אִם אָיִן בְּלִי כָּל "כְּלוֹמַר", בְּלִי כָּל "וְדוּק" נָרִיק אֶל פִּינוּ אֶת הַבַּקְבּוּק הוֹי אִלְמָלֵא זֶה יֵינֵנוּ מַה אֲנַחְנוּ וּמַה חַיֵּינוּ אֶת הַמַּשְׁקֶה יֵין כַּרְמִלּוֹ יִשְׁתֶּה גַּם עָנִי עִם תַּרְמִילוֹ יִשְׁתֶּה נֶכֶד, יִסְבָּא סָבָא גַּם זוֹ סַבְתָּא וּצְעִירָה נָאוָה אוֹמְרֵי לַגֶּפֶן כֻּלָּנוּ בַּעֲבוֹתִים הַכֹּל שָׁתוּ, הַכֹּל שׁוֹתִים! אַזְכָּרָה יוֹם בְּרִית שֶׁל אָבִי הָיָה כַּמָּה שָׁתִינוּ אָז לִרְוָיָה אַבָּא גָּדַל, הָיָה בַּר-מִצְוָה וְאָז שָׁתִינוּ בְּלִי כָּל קִצְבָה הוּא דָּרַשׁ דְּרָשָׁה מְפֻלְפֶּלֶת וּלְיַיִן אֵין קֵבָה נִנְעֶלֶת עוֹד אֶזְכּוֹר כְּמוֹ הַיּוֹם בְּנֶאֱמָנוּת מַעֲשֵׂה בִּזְקֵנִי אָז בְּשַׁדְכָנוּת הִצִּיעוּ לְכַלָּה אֶת אִמָּא לְאַבָּא וְהָיְתָה, אוֹי, תִּגְרָה רַבָּה בָּא הַיַּיִן וְהִתְעָרֵב בָּעִנְיָן וְנִשְׁבְּרָה צַלַּחַת וְ- קַבָּלַת קִנְיָן! עוֹד אֶזְכְּרָה דִּבְרֵי טְרוּנְיָא וּוִכּוּחִים בִּדְבַר הַנְּדוּנְיָא בַּקְבּוּקִים אָז נִפְתְּחוּ בְּחַיִל וַתְּהִי הַחֻפָּה בַּחֲצוֹת הַלַּיִל מַזָּ"ט! מַזָּ"ט! קָרְאוּ בְּקוֹל רָם מִשּׁוּם זֶה יָצָאתִי לָאֲוִיר הָעוֹלָם לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ - הַיַּיִן פֻּלְחָנֵנוּ לֹא נַשְׁאִירֵהוּ עַל שֻׁלְחָנֵנוּ שׁוֹטִים בְּטֵי"ת יֵעָצְבוּ, יִבְכָּיוּ שׁוֹתִים בְּתָי"ו יִשְׂמְחוּ, יִשְׁתָּיוּ יַיִן בַּכְּרָמִים וֵאלֹהִים בִּירוּשָׁלַיִם הֵידָד! הֵידָד! לְחַיִּים! לְחַיִּים! הבה אחים נשתה יין נשתה אם יש, נשתה אם אין בלי כל "כלומר", בלי כל "ודוק" נריק אל פינו את הבקבוק הוי אלמלא זה ייננו מה אנחנו ומה חיינו את המשקה יין כרמלו ישתה גם עני עם תרמילו ישתה נכד, יסבא סבא גם זו סבתא וצעירה נאוה אומרי לגפן כולנו בעבותים הכל שתו, הכל שותים! אזכרה יום ברית של אבי היה כמה שתינו אז לרווייה אבא גדל, היה בר-מצווה ואז שתינו בלי כל קצבה הוא דרש דרשה מפולפלת וליין אין קיבה ננעלת עוד אזכור כמו היום בנאמנות מעשה בזקני אז בשדכנות הציעו לכלה את אמא לאבא והיתה, אוי, תגרה רבה בא היין והתערב בעניין ונשברה צלחת ו- קבלת קניין! עוד אזכרה דברי טרוניא וויכוחים בדבר הנדוניא בקבוקים אז נפתחו בחיל ותהי החופה בחצות הליל מז"ט! מז"ט! קראו בקול רם משום זה יצאתי לאוויר העולם לפיכך אנחנו - היין פולחננו לא נשאירהו על שולחננו שוטים בטי"ת יעצבו, יבכיו שותים בתי"ו ישמחו, ישתיו יין בכרמים ואלוהים בירושלים הידד! הידד! לחיים! לחיים!
מילים: מיכל (מכל) גורדון
תרגום/נוסח עברי: קדיש יהודה (לייב) סילמן
לחן: עממי יידי
כתיבה: 1911

הָבָה אַחִים נִּשְׁתֶּה יַיִן
נִּשְׁתֶּה אִם יֵשׁ, נִּשְׁתֶּה אִם אָיִן
בְּלִי כָּל "כְּלוֹמַר", בְּלִי כָּל "וְדוּק"
נָרִיק אֶל פִּינוּ אֶת הַבַּקְבּוּק
הוֹי אִלְמָלֵא זֶה יֵינֵנוּ
מַה אֲנַחְנוּ וּמַה חַיֵּינוּ

אֶת הַמַּשְׁקֶה יֵין כַּרְמִלּוֹ
יִשְׁתֶּה גַּם עָנִי עִם תַּרְמִילוֹ
יִשְׁתֶּה נֶכֶד, יִסְבָּא סָבָא
גַּם זוֹ סַבְתָּא וּצְעִירָה נָאוָה
אוֹמְרֵי לַגֶּפֶן כֻּלָּנוּ בַּעֲבוֹתִים
הַכֹּל שָׁתוּ, הַכֹּל שׁוֹתִים!

אַזְכָּרָה יוֹם בְּרִית שֶׁל אָבִי הָיָה
כַּמָּה שָׁתִינוּ אָז לִרְוָיָה
אַבָּא גָּדַל, הָיָה בַּר-מִצְוָה
וְאָז שָׁתִינוּ בְּלִי כָּל קִצְבָה
הוּא דָּרַשׁ דְּרָשָׁה מְפֻלְפֶּלֶת
וּלְיַיִן אֵין קֵבָה נִנְעֶלֶת

עוֹד אֶזְכּוֹר כְּמוֹ הַיּוֹם בְּנֶאֱמָנוּת
מַעֲשֵׂה בִּזְקֵנִי אָז בְּשַׁדְכָנוּת
הִצִּיעוּ לְכַלָּה אֶת אִמָּא לְאַבָּא
וְהָיְתָה, אוֹי, תִּגְרָה רַבָּה
בָּא הַיַּיִן וְהִתְעָרֵב בָּעִנְיָן
וְנִשְׁבְּרָה צַלַּחַת וְ- קַבָּלַת קִנְיָן!

עוֹד אֶזְכְּרָה דִּבְרֵי טְרוּנְיָא
וּוִכּוּחִים בִּדְבַר הַנְּדוּנְיָא
בַּקְבּוּקִים אָז נִפְתְּחוּ בְּחַיִל
וַתְּהִי הַחֻפָּה בַּחֲצוֹת הַלַּיִל
מַזָּ"ט! מַזָּ"ט! קָרְאוּ בְּקוֹל רָם
מִשּׁוּם זֶה יָצָאתִי לָאֲוִיר הָעוֹלָם

לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ - הַיַּיִן פֻּלְחָנֵנוּ
לֹא נַשְׁאִירֵהוּ עַל שֻׁלְחָנֵנוּ
שׁוֹטִים בְּטֵי"ת יֵעָצְבוּ, יִבְכָּיוּ
שׁוֹתִים בְּתָי"ו יִשְׂמְחוּ, יִשְׁתָּיוּ
יַיִן בַּכְּרָמִים וֵאלֹהִים בִּירוּשָׁלַיִם
הֵידָד! הֵידָד! לְחַיִּים! לְחַיִּים!

הבה אחים נשתה יין
נשתה אם יש, נשתה אם אין
בלי כל "כלומר", בלי כל "ודוק"
נריק אל פינו את הבקבוק
הוי אלמלא זה ייננו
מה אנחנו ומה חיינו

את המשקה יין כרמלו
ישתה גם עני עם תרמילו
ישתה נכד, יסבא סבא
גם זו סבתא וצעירה נאוה
אומרי לגפן כולנו בעבותים
הכל שתו, הכל שותים!

אזכרה יום ברית של אבי היה
כמה שתינו אז לרווייה
אבא גדל, היה בר-מצווה
ואז שתינו בלי כל קצבה
הוא דרש דרשה מפולפלת
וליין אין קיבה ננעלת

עוד אזכור כמו היום בנאמנות
מעשה בזקני אז בשדכנות
הציעו לכלה את אמא לאבא
והיתה, אוי, תגרה רבה
בא היין והתערב בעניין
ונשברה צלחת ו- קבלת קניין!

עוד אזכרה דברי טרוניא
וויכוחים בדבר הנדוניא
בקבוקים אז נפתחו בחיל
ותהי החופה בחצות הליל
מז"ט! מז"ט! קראו בקול רם
משום זה יצאתי לאוויר העולם

לפיכך אנחנו - היין פולחננו
לא נשאירהו על שולחננו
שוטים בטי"ת יעצבו, יבכיו
שותים בתי"ו ישמחו, ישתיו
יין בכרמים ואלוהים בירושלים
הידד! הידד! לחיים! לחיים!




 פרטים נוספים


על השיר

השיר נדפס לראשונה בחוברת מס' 5 בסדרה "שירים לעם" בהוצאת סנונית, תרע"א.

מילות השיר הן נוסח עברי ישן לשיר היידי "די משקה" שהתפרסם ב1968 בהצגה "איש חסיד היה" בתרגום חדש של דן אלמגור. ראו גם הנוסח "המשקה". קיראו בהרחבה ב"זמר ליין: גלגולו של שיר אנטי-חסידי" בבלוג עונ"ש של דוד אסף וראו שם גם את מילות המקור היידי (18 בתים), מילות הנוסח של דן אלמגור וביצועים של לוליק ושל ישראל גוריון לנוסח דן אלמגור.

לשיר קיים גם לחן מאוחר מאת יהודה קַדרי, נכדו של סילמן. מידע נוסף וביצוע באתר "שיתופיוט".


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

שירים מתורגמים   יין, כרם, ענבים, בציר  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם