הצבר ♫

הוֹי מָה אַמִּיץ הוּא הַצַּבָּר,
עוֹמֵד בִּפְנֵי אוֹיֵב וָצָר,
הוּא עַל חֶלְקַת שָׂדֶה שׁוֹמֵר,
לְפַרְדֵּסֵינוּ הוּא גָּדֵר.
לְמֵרָחוֹק מַזְהִיר-אוֹמֵר:
אֲנִי דּוֹקֵר, אֲנִי דּוֹקֵר!

הוֹי מַה סַּבְלָן הוּא הַצַּבָּר,
בְּיוֹם גָּשׁוּם, בְּחֹרֶף קַר,
וּבַחַמְסִין, כְּחֹם הַיּוֹם,
אֵינֶנּוּ זָז מִן הַמָּקוֹם.
וְהוּא שוֹמֵר, וְהוּא אוֹמֵר:
אֲנִי דּוֹקֵר, אֲנִי דּוֹקֵר!

גַּם הַפָּרוֹת גַּם הַצְּמָחִים
בֲּחֲסוּתוֹ כֻּלָּם בְּטוּחִים,
כִּי רוּחַ רַע לֹא יִשְׁבְּרֵם
הוּא יַעֲמֹד וְיִשְׁמְרֵם.
וְהוּא עוֹמֵד וְהוּא אוֹמֵר:
אֲנִי דּוֹקֵר, אֲנִי דּוֹקֵר!