וְשׁוּב, אַחִים, הַשֶּׁלַח בַּיָּד, דָּרוּךְ לַקְּרָב זֶה אִישׁ הַפַּלָמ"ח עַל יִעוּד הָעָם נָגֵנָּה לָעַד בְּמִקְלַע תַּמָּ"ת, רִמּוֹן, אֶקְדָּח. הַכְּבִישׁ נִפְרַץ, תָּנוּעַ שַׁיָּרָה, לֹא אֵשׁ צַלָּף תַּחְסֹם הַשְּׁבִיל הָרֶזֶרְבָה תַּעַן לָעָם בְּצָרָה וְיָרֹן הַסְּטֶן בְּשִׁיר וָגִיל. מִמְּרוֹם הַקַּסְטֶל עַד חֹרֶשׁ בָּאבּ-אֶל-וָאד עוֹד נֵס עִבְרִי יוּנַף פֹּה לָעַד הָרֶזֶרְבָה תַּעַן לָעָם בְּצָרָה וּבְזֶמֶר עוֹד יִרְעַם: 'פַּלְמָ"ח!'ושוב, אחים, השלח ביד, דרוך לקרב זה איש הפלמח, על יעוד העם נגנה לעד במקלע תמ"ת, רימון, אקדח. הכביש נפרץ, תנוע שיירה, לא אש צלף תחסום השביל. הרזרבה תען לעם בצרה וירן הסטן בשיר וגיל. ממרום הקסטל עד חורש באב-אל-ואד עוד נס עברי יונף פה לעד הרזרבה תען לעם בצרה ובזמר עוד ירעם: "פלמח".