הַמּוֹרֶה לְטֶבַע וְהַגְּבֶרֶת רִבְקָה
הֵם יָשְׁבוּ שָׁעָה וָרֶבַע עַל אוֹתָהּ הַקִּיפְקָה
עַד שֶׁזֶּה נִמְאָס לָהֶם וְלֹא רָצוּ יוֹתֵר
אָז הוּא הוֹשִׁיב אוֹתָהּ עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵרהמורה לטבע והגברת רבקה
הם ישבו שעה ורבע על אותה הקיפקה
עד שזה נמאס להם ולא רצו יותר
אז הוא הושיב אותה על משהו אחר
|
|
מילים: לא ידוע לחן: אנטוניו פרננדז גומז

|
הַמּוֹרֶה לְטֶבַע וְהַגְּבֶרֶת רִבְקָה הֵם יָשְׁבוּ שָׁעָה וָרֶבַע עַל אוֹתָהּ הַקִּיפְקָה עַד שֶׁזֶּה נִמְאָס לָהֶם וְלֹא רָצוּ יוֹתֵר אָז הוּא הוֹשִׁיב אוֹתָהּ עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר המורה לטבע והגברת רבקה הם ישבו שעה ורבע על אותה הקיפקה עד שזה נמאס להם ולא רצו יותר אז הוא הושיב אותה על משהו אחר
|
גרסת יורם הרועה
|
[שורה אחרונה] אָז הֵם יָשְׁבוּ עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר [שורה אחרונה] אז הם ישבו על משהו אחר
פרטים נוספים
על הגרסה: לפי הקלטה בארכיון הצליל הלאומי.
כמובן כל העוקץ ניטל...
|
מפי צבי (גרימי) גלעד

|
הַדּוֹד אֵלִיָּהוּ וְהַדּוֹדָה רוֹזָה שָׁכְבוּ שָׁעָה וָחֵצִי בְּאוֹתָהּ הַפּוֹזָה עַד שֶׁזֶּה נִמְאָס לָהּ וְלֹא רָצְתָה יוֹתֵר אָז הֵם הִתְהַפְּכוּ עַל הַצַּד הָאַחֵר.
הַדּוֹד אֵלִיָּהוּ וְהַדּוֹדָה שָׂרָה אָכְלוּ שָׁעָה וָחֵצִי סֶנְדְּבִיצִ'ים *בְּחֲרָא עַד שֶׁזֶּה נִמְאָס לָהּ וְלֹא רָצְתָה יוֹתֵר אָז הוּא הֶאֱכִיל אוֹתָהּ בְּמַשֶּׁהוּ אַחֵר.
עָבַד אֵלִיָּהוּ עַל הַדּוֹדָה סִימָה כִּמְעַט שָׁעָה וָחֵצִי, עַד שֶׁהִיא הִסְכִּימָה אֲבָל כְּשֶׁהִיא הִסְכִּימָה, הוּא לֹא רָצָה יוֹתֵר אָז הִיא הִזְדַּיְּנָה לָהּ עִם מִישֶׁהוּ אַחֵר. הדוד אליהו והדודה רוזה שכבו שעה וחצי באותה הפוזה עד שזה נמאס לה ולא רצתה יותר אז הם התהפכו על הצד האחר.
הדוד אליהו והדודה שרה אכלו שעה וחצי סנדביצ'ים בחרא עד שזה נמאס לה ולא רצתה יותר אז הוא האכיל אותה במשהו אחר.
עבד אליהו על הדודה סימה כמעט שעה וחצי, עד שהיא הסכימה אבל כשהיא הסכימה, הוא לא רצה יותר, אז היא הזדיינה לה עם מישהו אחר.
|
מתוך "נספח שירי שטות"

|
סַבָּא אֵלִיָהוּ וְהַסַּבְתָּא רוֹזָה שָׁכְבוּ כָּל הַלַּיְלָה בְּאוֹתָהּ הַפּוֹזָה עַד שֶׁנִמְאַס לָהֵם וְלֹא יָכְלוּ יוֹתֵר אָז הֵם הִסְתּוֹבְבוּ לַצַּד הָאַחֵר עֻזִּי תַּפּוּזִי אוֹהֵב אֶת שׁוֹשָׁנָה כָּל הַיּוֹם מַרְכִּיב אוֹתָהּ עַל אוֹתָהּ הָרָמָה עַד שֶנִּמְאַס לָהֶם וְלֹא יָכְלוּ יוֹתֵר אָז הוּא הִרְכִּיב אוֹתָהּ עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר
סבא אליהו והסבתא רוזה שכבו כל הלילה באותה הפוזה עד שנמאס להם ולא יכלו יותר אז הם הסתובבו לצד האחר עוזי תפוזי אוהב את שושנה כל היום מרכיב אותה על אותה הרמה עד שנמאס להם ולא יכלו יותר אז הוא הרכיב אותה על משהו אחר
פרטים נוספים
על הגרסה: מתוך "נספח שירי שטות" שערכה רות קדרי ב"אתר החופשי של בני קרית חיים". שם מוסר השיר: ברן.
|
מפי עמוס רודנר

|
הַמּוֹרֶה לְטֶבַע וְהַגְּבֶרֶת רִבְקָה כְּשָׁעָה וָרֶבַע טָסוּ עַל הַקיפקה וּכְשֶׁזֶּה נִמְאַס לָהֶם וְלֹא רָצוּ יוֹתֵר אָז הוּא הִרְכִּיב אוֹתָהּ עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר עַל הַזַּיִן, עַל הַזַּיִן!
המורה לטבע והגברת רבקה כשעה ורבע טסו על הקיפקה וכשזה נמאס להם ולא רצו יותר אז הוא הרכיב אותה על משהו אחר על הזין על הזין
|
גרסה חיפאית משנות החמישים
|
הדוד אליעזר והדודה ריבקה, כשעה ורבע טסו על הקיפקה עד שזה נמאס לה ולא רצתה יותר אז הוא הרכיב אותה על משהו אחר.
פרטים נוספים
על הגרסה: מספר אלי סט:
למדתי את השיר הגס הזה מחברים בחיפה, בתפר שבין שנות הארבעים לחמישים. בהתחלה לא ממש הבנתי מה העוקץ שבשיר (הייתי כבן 10). ב- 1951 עברתי לגבת והייתי "ילד חוץ". רציתי ללמד את בנות ובני כתתי את השיר, כדי לחזק את מעמדי, אבל הנסיון נתקל בפרצוים חמוצים, בעיקר של הבנות, שהיו המין החזק בכתתנו.
|
מפי יוסי מר חיים
|
לונה לונרה המורה לטבע הם ישבו על הספסל כשעה ורבע עד שזה נמאס להם ולא רצו יותר אז הוא הושיב אותה על משהו אחר
פרטים נוספים
|
מילים בשפת המקור (ספרדית)
|
Luna lunera, cascabelera Ve dile a mi amorcito por dios que me quiera Dile que no vivo de tanto padecer Dile que a mi lado debiera volver. Luna lunera, cascabelera Ve dile a mi amorcito por dios que me quiera Dile que me muero que tenga compasion Dile que se apiade de mi corazon. Ay lunita redondita Que la espuma de tu luz Bañe mis noches. Ay lunita redondita Dile que me has visto tu Llorar de amor. De amor.
|
|
 |
|
עמוס רודנר למד את הגרסה שלו בגדוד הצנחנים בשנת 1955.
"קיפקה" (בסלנג של שנות הארבעים) היא גבעה שטוחה, אולם עמוס רודנר מציע הסבר אחר:
כִּיפְכָּה היא טייארה קטנה (עפיפונית) מגליון נייר (משהו כמו A4) גזור למעֻיָן, ו"זנב" ללא שלד מקני-סוף מיובשים ("בּוּסִים").
פירוט מדוייק יותר של הקיפקה ב"עונ"ש", על שירים על משחקי ילדים.
מקור המנגינה בשיר הספרדי Luna Lunera.
בגרסה של עמוס רודנר השורה האחרונה היא בלחן "איזה יופי".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.