להתראות

מִן הֶהָרִים גָּלַשׁ הָעֵדֶר כִּי חָלַף, גָּז אָבִיב רוּחַ, גֶּשֶׁם, בָּא הַחֹרֶף יִשָּׁמַע מִסָּבִיב כָּרֵי-דֶּשֶׁא, כָּרֵי-חֶמֶד X2 הֱיוּ שָׁלוֹם, הֱיוּ שָׁלוֹם מִן הֶהָרִים גָּלַשׁ הָעֵדֶר כִּי חָלַף, גָּז אָבִיב.מן ההרים גלש העדר כי חלף, גז אביב רוח, גשם, בא החורף יישמע מסביב כרי-דשא כרי-חמד X2 היו שלום, היו שלום מן ההרים גלש עדר כי חלף, גז אביב.

השיר העברי אותר בשני פרסומים תחת הכותרת "להתראות": בחוברת שירים ז' מגימנסיה הרצליה ללא תאריך, ובחוברת עיבודים למקהלה בידי צבי סופר משנת 1946 (באתחלתא: רוח גשם, בוא החורף יישמע מסביב). בשני הפרסומים אותו עיבוד לשני קולות. בפרסום של גימנסיה הרצליה יש גם תפקיד ליווי כלי ונוסף גם פזמון ללא מילים ובית שני (יש גם הבדלי טקסט קלים בבית הראשון). הפזמון קיים גם בנוסח שבפנקסה של רחל רבין יעקב.

הנוסח העברי הוא עיבוד חופשי בזיקה חלקית לנוסח האיטלקי. בשירון האיטלקי מצויין כי זהו "לחן עם"; בחוברת מגימנסיה הרצליה יש כותרת משנה "שיר טירולי", ורשום כי השיר הוא תרגום מאיטלקית. מאיר נוי בכרטסתו משער כי פואה גרינשפון שהיה מורה בגימנסיה הרצליה הוא בעל הנוסח העברי. באחד המקורות מיוחס הלחן בשוגג למנדלסון.

הנוסח ששרו מן הזיכרון רותי פריד ומיה שביט תואם לגמרי לנוסח שנדפס אצל צבי סופר. הנוסח שנדפס בגימנסיה הרצליה (עם הפזמון אך ללא הבית השני) מזומר בפי תמר ניצן ואילנה מרוז.