השיר העברי אותר בשני פרסומים תחת הכותרת "להתראות": בחוברת שירים ז' מגימנסיה הרצליה ללא תאריך, ובחוברת עיבודים למקהלה בידי צבי סופר משנת 1946. בשני הפרסומים אותו עיבוד לשני קולות. בפרסום של גימנסיה הרצליה יש גם תפקיד ליווי כלי ונוסף גם פזמון ללא מילים ובית שני (יש גם הבדלי טקסט קלים בבית הראשון). הפזמון קיים גם בנוסח שבפנקסה של רחל רבין יעקב. 

הנוסח העברי הוא עיבוד חופשי בזיקה חלקית לנוסח האיטלקי. בשירון האיטלקי מצויין כי זהו "לחן עם"; בחוברת מגימנסיה הרצליה יש כותרת משנה "שיר טירולי", ורשום כי השיר הוא תרגום מאיטלקית. מאיר נוי בכרטסתו משער כי פואה גרינשפון שהיה מורה בגימנסיה הרצליה הוא בעל הנוסח העברי. באחד המקורות מיוחס הלחן בשוגג למנדלסון.

הנוסח ששרו מן הזיכרון רותי פריד ומיה שביט תואם לגמרי לנוסח שנדפס אצל צבי סופר. הנוסח שנדפס בגימנסיה הרצליה (עם הפזמון אך ללא הבית השני) מזומר בפי תמר ניצן ואילנה מרוז, כפי שהקליטה טלילה אלירם בשנת 1992. האזינו כאן (תזמון 9:22).