בת הכרמים (לחן כהן מלמד) ♫

בּוֹא נָא עֶלֶם, בּוֹא לַכֶּרֶם
בְּכַרְמִי עֵנָב בָּשֵׁל
בּוֹא בַּלַּיִל, בּוֹא בֶּן חַיִל
עֵת הַתַּן פֹּה מְיַלֵּל
יֵשׁ לִי זֶמֶר בְּלִי גֶּמֶר
אֲזַמֵּר לַאֲהוּבִי
מַה יָפִיתָ, לְךָ צִפִּיתִי
הוֹד הַתֹּמֶר, חֵן הַצְּבִי

רֹן צְלִילֶךָ, רָז קוֹלֶךָ
הֵד שָׁמַעְתִּי בַּכְּרָמִים
בִּקַּשְּׁתִיךָ, קְרָאתִיךָ
בַּלֵּילוֹת וּבַיָּמִים
לְעֵת עֶרֶב לְלֹא הֶרֶף
בְּלִבִּי עוֹלֶה יְקוֹד
אָנָּא, רוּחַ, אָנָּא, רוּחַ
שָׂא לְמַחֲמַדִּי הַסּוֹד

בּוֹא נָא עֶלֶם, בּוֹא לַכֶּרֶם
עֵת הִגִּיעָה בּוֹ לִבְצֹר
עֵת מִמַּעַל סַהַר יַעַל
לִקְרָאתְךָ אֶטְוֶה שְׁבִיל אוֹר
וְנַגִּיעַ לָרָקִיעַ
פָּז נִקַּח מִן הַכּוֹכָב
כָּל הַלַּיִל, כָּל הַלַּיִל
אַגָּדוֹת נִרְקֹם זָהָב