יֶלֶד רָאָה עַל עֵין-מַיִם שׁוֹשַׁן הָעֲרָבָה יֶלֶד נֶחְמָד לָעֵינַיִם לִרְאוֹת שׁוֹשָׁן, הוֹי, מַה נָּעִים שְׂשׂוֹנוֹ מַה מְּאֹד רָבָה! שׁוֹשָׁן, שׁוֹשָׁן, שׁוֹשָׁן אָדֹם שׁוֹשַׁן הָעֲרָבָה. אָמַר יֶלֶד: "אֶקְטְפֶךָ שׁוֹשַׁן הָעֲרָבָה!" עָנָה שׁוֹשָׁן: "אֶדְקְרֶךָ וּזְכַרְתַּנִּי כָּל יָמֶיךָ בְּנֶפֶשׁ מְאוֹד נֶעֱצָבָה!" שׁוֹשָׁן, שׁוֹשָׁן, שׁוֹשָׁן אָדֹם שׁוֹשַׁן הָעֲרָבָה. יֶלֶד נָגַשׁ - וַיִּקְטְפֵהוּ שׁוֹשַׁן הָעֲרָבָה שׁוֹשָׁן הֵגִין עַל חַיֵּיהוּ וַיִּתְמַרְמַר וַיִּדְקְרֵהוּ... יָדוֹ מַה דָּאֲבָה! שׁוֹשָׁן, שׁוֹשָׁן, שׁוֹשָׁן אָדֹם שׁוֹשַׁן הָעֲרָבָה.ילד ראה על עין-מים שושן הערבה ילד נחמד לעיניים לראות שושן, הוי, מה נעים ששונו מה מאוד רבה! שושן, שושן, שושן אדום שושן הערבה אמר ילד: אקטפך שושן הערבה! ענה שושן: אקדרך וזכרתני כל ימיך בנפש מאוד נעצבה! שושן, שושן, שושן אדום שושן הערבה ילד ניגש ויקטפהו שושן הערבה שושן הגין על חייהו ויתמרמר וידקרהו ידו מה דאבה! שושן, שושן, שושן אדום שושן הערבה