אל המעיין (לחן עמירן)

אֶל הַמַּעְיָן בָּא גְּדִי קָטָן, בָּא גְּדִי לָבָן, מֵאַיִן תָּבוֹא הַגְּדִי? וַיַּעַן לִי וַיֹּאמֶר: מֵחָרָן. הֲשָׁלוֹם לְלָבָן בֶּן-בְּתוּאֵל? הֲשָׁלוֹם לְיַעֲקֹב וּלְרָחֵל? וַיַּעַן הַגְּדִי וַיֹּאמֶר: שָׁלוֹם.אל המעיין בא גדי קטן, בא גדי לבן, מאין תבוא הגדי? ויען לי ויאמר: מחרן. השלום ללבן בן-בתואל? השלום ליעקב ולרחל? ויען הגדי ויאמר: שלום.

דברי יעקב מזור, מתוך חוברת התקליטור יפים הלילות בכנען:

י"ד קמזון, משורר וסופר, עלה ארצה בשנת 1926 וכתב בעיקר לילדים. השיר נכתב בשנותיו הראשונות בארץ, התקבל מיד בציבור, זכה להיות מושר במשך עשורים רבים במסגרת בתי הספר ובתנועות הנוער ואף שולב בהצגות לנוער עד שנות השבעים. לחנו נחשב ללחן ישראלי מובהק.

המילים נדפסו ב"דבר - מוסף לילדים", 13.12.1935, עמ' 5.

ראו גם גרסה עממית, עם קטעים מטקסט המקור.

מתוך: "דבר - מוסף לילדים" יום ששי י"ז כסלו תרצ"ו  13.12.1935  עמוד 5

מקור: "דבר לילדים"