הָאָבִיב סָבִיב מֵרִיעַ, הַאֲזִינוּ בֵּן וּבַת! יוֹם הֻלֶּדֶת לִי הִגִּיעַ – חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט! בַּבִּקְעָה וְגַם בָּהָר חֲגִיגָה שָׁם תְּסֻדַּר קוּמוּ קוּמוּ, בּוֹאוּ-בּוֹא כָּל הַעוֹלָם יְהִי פֹּה! קוֹל תְּרוּעָה הָמוֹן בּוֹקֵעַ הָאָבִיב צוֹהֵל כֻּלּוֹ הוּא יוֹדֵעַ, הוּא יוֹדֵעַ מַה הֵבֵאנוּ בִּשְׁבִילוֹ: כָּל אֶחָד יֶרֶק, שָׁתִיל לְמַתַּת לוֹ יוֹבִיל. הָאָבִיב, טוֹב הַשַּׁי? הוּא מֵשִׁיב: בְּוַדַּאי!האביב סביב מריע, האזינו בן ובת! יום הולדת לי הגיע – חמישה עשר בשבט! בבקעה וגם בהר חגיגה שם תסודר קומו קומו, בואו-בוא כל העולם יהי פה! קול תרועה המון בוקע האביב צוהל כולו הוא יודע, הוא יודע מה הבאנו בשבילו: כל אחד ירק, שתיל למתת לו יוביל. האביב, טוב השי? הוא משיב: בודאי!