מילים
רַעַש שֶׁל קוֹלוֹת נִשְׁמַע מִשָּׁם,
שַׁלְהֶבֶת מְדוּרָה מִתְנַשְּׂאָה שָׁם אַט
וּצְלָלִים יִגְוְעוּ לְאוֹרָהּ הַמְּעַט. (אולי יִגְוָעוּ?)
הֵם אַנְשֵׁי הַנְּדוּדִים, צוֹעֲנִים הָמוֹן,
שְׂעַר רֹאשָׁם מְסֻלְסָל, מַבָּטָם מְלֵא אוֹן,
עַל יַד נִילוּס גָּדֵלוּ בְּיָמִים מִכְּבָר,
וְרָעוּ בִּסְפָרָד בֵּין יַעַר, בֵּין הָר.
בּוֹעֶרֶת הַמְּדוּרָה, מְפִיצָה אוֹר חַם,
עַל עֵשֶׂב מִשְׁתַטְּחִים בַּחוּרִים כֻּלָּם,
וְנָשִׁים מְכִינוֹת אֶת מִשְׁתֵּה הַלֵּיל,
הוֹ, בָּרוּךְ הַיַּיִן לַאֲנָשִׁים הָאֵל.
וּזְמִירוֹת עַל סְפָרָד מְמַלְּאוֹת אֲוִיר,
עַל מְלָכֵיהָ שֶׁיָּפוּ מִפִּרְחֵי הַמּוֹר,
וּזְקֵנָה מְפַטְפְּטָה בְּכִשּׁוּף בַּלָּאט,
וִילָדִים מַקְשִׁיבִים וַחֲרֵדִים כִּמְעַט.
וּפְתְאוֹם בַּחוּרוֹת מֵתְרוֹמְמוֹת בְּאוֹן,
וְסָבִיב לַמְּדוּרָה הֵן רוֹקְדוֹת בְּשָׁאוֹן,
וְחָלִיל וּמְצִלּוֹת יִרְעֲשׁוּ וָתֹף, (אולי: יִרְעָשׁו)
וְהַמָּחוֹל הַפֶּרֶא נִמְשָׁך בְּלִי סוֹף.
אַחַר עֲיֵפִים הֵם שׁוֹכְבִים בְּלִי נֹד,
וְרַק עֲלֵי הַתִּדְהָר מִתְנוֹעֲעִים עוֹד,
וְהַנּוֹדְדִים רוֹאִים חֲלוֹם נָעִים בִּשְׁנַת,
וְהִנֵּה הֵם עַל נִילוּס בְּאֶרֶץ נִפְלָאת.
אַךְ הוֹלֵךְ הַמִּזְרָח אַט אַט וָאוֹר,
וּלְאִטּוֹ גַּם מֶתֶק הַחֲלוֹם יַעֲבֹר,
וּכְבָר עוֹמְדָה הַפְּרֵדָה חֲבוּשָׁה בְּכָאן,
נָע הַמַּחֲנֶה מִמְקוֹמוֹ מִי יוֹדֵעַ לְאָן?
הקלטות (1)
על השיר
תרגום אחר, ישן יותר, ל"חיי הצוענים".
יפה בן-יהודה מביאה את מילות השיר בספר זכרונותיה "עוד אזכרה" משנת 1977, עמ' 53 ומציינת כי שרה אותו במקהלה בירושלים כשהצטרפה כנערה בגימנסיה למקהלת מבוגרים בבית ספר למוסיקה שקם בעיר, עוד לפני שעזבה את העיר בשנת 1914. השיר בעברית זומר שוב בגרסה למקהלה בנשף באדר תר"ף, כפי שמעידה הכללת המילים בחוברת שירים "המושרים ע"י המקהלה העברית" באותו נשף. בחוברת זו רשום מתחת לטקסט כי "תרגם X". "הצוענים" של שומאן מופיע ברשימת שירים שזומרו במקהלה של קרצ'בסקי, בסעיף "יצירות משובחות מתורגמות" לפי ברוך בן יהודה, "סיפורה של גימנסיה הרצליה", טורים 134 - 135.
בידינו הקלטה רק לקטע מהבית השני (תודה לרותי פריד שזיהתה על המקור עוד לפני איתור המילים המלאות).
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (2)
המעבד אהרן שפי (נובמבר 2024): "זה עיבוד שעמלתי עליו זמן רב באהבה רבה ליצירתו המאוד עממית של רוברט שומן. יש כמה יצירות מונומנטליות למקהלה, שתמיד חלמתי לעבד להרכב של כלי נשיפה. לדוגמא אביא עוד שתיים שאני חוזר תמיד לשמוע "קומו תועי מדבר" של יהודה שרת, ושיר הציידים מתוך "הקלע החופשי" של קרל מריה וובר."