מילים

מִי עוֹלָה מִן הַשָּׂדֶה
עַל רֹאשָׁהּ הַטֶּנֶא
וְסַלָּהּ פְּרִי גַּן מָלֵא
וּמְזַמֵּר הַטֶּנֶא

אַדְמָתָהּ בְּרוּכַת יְבוּל
לָהּ נָתְנָה כָּל אֵלֶּה
שִׁירוּ לָהּ וְחוּלוּ חוּל
שִׁירוּ לָהּ כָּל אֵלֶּה

לָ...לָ...לָ...
מקור: "עמנואל זמיר: זמר חג" , מפעלי תרבות וחינוך , 1974 , 70

הקלטות (5)

ביצוע
0:00 0:00
ליווי: להקת עמנואל זמיר
שנת הקלטה: 1957
שנת הקלטה: 1960
נכלל בתקליט: Hora: songs and dances of Israel
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1950
מקור: תקליטון Folkraft record: F 1110-A, Matrix number: KW335 (בצד השני: הבה נגילה)

מתוך פרויקט ריקודי עם ישראליים בפיקוח דבורה לפסון (Israeli project supervised by Dvora Lapson).

ביצוע כלי
0:00 0:00
עיבוד: שבתי פטרושקה
ניצוח: שבתי פטרושקה
שנת הקלטה: 195X

ביצוע כלי. כנראה זו ההקלטה שהוטבעה גם בתקליטון AN 10-42 בחברת "הד ארצי".

ביצוע כלי
0:00 0:00

על השיר

השיר קרוי "מחול עובדיה" על שם עובדיה מזרחי, נגן עוד שהתפרנס כפועל בשוק בחיפה, אשר שיתף פעולה עם הכוריאוגרפית ירדנה כהן. בספרה "בתוף ובמחול" (ספריית פועלים, 1963), עמ' 34 היא מביאה את תווי הלחן תחת הכותרת "מחול עובדיה", ומציינת (ככל הנראה ביחס ללחן הזה) "היה זה עובדיה, אשר דלה לי מים מנגינותיו את הלחן למחול "הצועניה". עמנואל זמיר התוודע ללחן ככל הנראה במפגשים משותפים עם ירדנה כהן ונגניה המזרחיים אליהו ידיד, חיים חיאט ועובדיה מזרחי. מפגש כזה מתואר ב"בתוף ובמחול", עמ' 32. מאיר נוי תיעד בכרטסתו (בלי אסמכתא) כי "הריקוד נקרא פעם מחול ירדנה".

ביצועים נוספים:

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (2)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם