הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ, וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת, וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי, קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת. וּבְעֵת רַחֲמִים, בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת, שְׁחִי וַאֲגַל לָךְ סוֹד יִסּוּרָי: אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים – הֵיכָן נְעוּרָי? וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה: נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ; אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם – מַה-זֹּאת אַהֲבָה? הַכּוֹכָבִים רִמּוּ אוֹתִי, הָיָה חֲלוֹם – אַךְ גַּם הוּא עָבָר; עַתָּה אֵין לִי כְלוּם בָּעוֹלָם – אֵין לִי דָבָר. הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ, וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת, וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי, קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.הכניסיני תחת כנפך, והיי לי אם ואחות, ויהי חיקך מקלט רואשי, קן-תפילותי הנידחות. ובעת רחמים, בין-השמשות, שחי ואגל לך סוד ייסורי: אומרים, יש בעולם נעורים – היכן נעורי? ועוד רז אחד לך אתודה: נפשי נשרפה בלהבה; אומרים, אהבה יש בעולם – מה-זאת אהבה? הכוכבים רימו אותי, היה חלום – אך גם הוא עבר; עתה אין לי כלום בעולם – אין לי דבר. הכניסיני תחת כנפך, והיי לי אם ואחות, ויהי חיקך מקלט רואשי, קן-תפילותי הנידחות.