|
 |
 |
 |
שיר העבודה והמלאכה (לחן עממי בוכרי)
|
 |
מִי יַצִּילֵנוּ מֵרָעָב?
מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רַב?
מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רַב?
וּמִי יַשְׁקֵנוּ כּוֹס חָלָב?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה?
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
מִי יִתֵּן לָנוּ כְּסוּת בַּקֹּר?
וּמִי בַּחֹשֶׁךְ יִתֵּן אוֹר?
וּמִי בַּחֹשֶׁךְ יִתֵּן אוֹר?
מִי יַעַל מַיִם מִן הַבּוֹר?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה?
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
וּמִי נָטַע עֵצִים בַּגַּן,
לִפְרִי וּלְצֵל, כָּל מִין וָזַן,
לִפְרִי וּלְצֵל, כָּל מִין וָזַן
וּבַשָּׂדוֹת זָרַע דָּגָן?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה?
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
מִי הֵכִין לָנוּ פִּנַּת גַּג,
גָּדֵר לַגַּן, לַכֶּרֶם סְיָג,
וּמִי טָרַח וּמִי דָּאַג
לִכְבוֹד שַׁבָּת, לִכְבוֹד הֶחָג?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה?
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
עַל כֵּן נַעֲבֹד, עַל כֵּן נַעֲמֹל
תָּמִיד, בְּכָל יְמֵי הַחוֹל.
כָּבֵד הָעֹל, נָעִים הָעֹל!
וּבְעֵת הַפְּנַאי נָשִׁיר בְּקוֹל
שִׁירֵי תּוֹדָה, שִׁירֵי בְּרָכָה
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!מי יצילנו מרעב?
מי יאכילנו לחם רב?
מי יאכילנו לחם רב?
ומי ישקנו כוס חלב?
למי תודה, למי ברכה?
לעבודה ולמלאכה!
מי ייתן לנו כסות בקור?
ומי בחושך ייתן אור?
ומי בחושך ייתן אור?
מי יעל מים מן הבור?
למי תודה, למי ברכה?
לעבודה ולמלאכה!
ומי נטע עצים בגן,
לפרי ולצל, כל מין וזן,
לפרי ולצל, כל מין וזן
ובשדות זרע דגן?
למי תודה, למי ברכה?
לעבודה ולמלאכה!
מי הכין לנו פינת גג,
גדר לגן, לכרם סייג,
ומי טרח ומי דאג
לכבוד שבת, לכבוד החג?
למי תודה, למי ברכה?
לעבודה ולמלאכה!
על כן נעבוד, על כן נעמול
תמיד, בכל ימי החול.
כבד העול, נעים העול!
ובעת הפנאי נשיר בקול
שירי תודה, שירי ברכה
לעבודה ולמלאכה!
|
|
מילים: חיים נחמן ביאליק לחן: נחום נרדי, עממי בוכרי כתיבה: 1932
|
מִי יַצִּילֵנוּ מֵרָעָב? מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רַב? מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רַב? וּמִי יַשְׁקֵנוּ כּוֹס חָלָב? לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
מִי יִתֵּן לָנוּ כְּסוּת בַּקֹּר? וּמִי בַּחֹשֶׁךְ יִתֵּן אוֹר? וּמִי בַּחֹשֶׁךְ יִתֵּן אוֹר? מִי יַעַל מַיִם מִן הַבּוֹר? לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
וּמִי נָטַע עֵצִים בַּגַּן, לִפְרִי וּלְצֵל, כָּל מִין וָזַן, לִפְרִי וּלְצֵל, כָּל מִין וָזַן וּבַשָּׂדוֹת זָרַע דָּגָן?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
מִי הֵכִין לָנוּ פִּנַּת גַּג, גָּדֵר לַגַּן, לַכֶּרֶם סְיָג, וּמִי טָרַח וּמִי דָּאַג לִכְבוֹד שַׁבָּת, לִכְבוֹד הֶחָג?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
עַל כֵּן נַעֲבֹד, עַל כֵּן נַעֲמֹל תָּמִיד, בְּכָל יְמֵי הַחוֹל. כָּבֵד הָעֹל, נָעִים הָעֹל! וּבְעֵת הַפְּנַאי נָשִׁיר בְּקוֹל
שִׁירֵי תּוֹדָה, שִׁירֵי בְּרָכָה לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה! מי יצילנו מרעב? מי יאכילנו לחם רב? מי יאכילנו לחם רב? ומי ישקנו כוס חלב? למי תודה, למי ברכה? לעבודה ולמלאכה!
מי ייתן לנו כסות בקור? ומי בחושך ייתן אור? ומי בחושך ייתן אור? מי יעל מים מן הבור? למי תודה, למי ברכה? לעבודה ולמלאכה!
ומי נטע עצים בגן, לפרי ולצל, כל מין וזן, לפרי ולצל, כל מין וזן ובשדות זרע דגן?
למי תודה, למי ברכה? לעבודה ולמלאכה!
מי הכין לנו פינת גג, גדר לגן, לכרם סייג, ומי טרח ומי דאג לכבוד שבת, לכבוד החג?
למי תודה, למי ברכה? לעבודה ולמלאכה!
על כן נעבוד, על כן נעמול תמיד, בכל ימי החול. כבד העול, נעים העול! ובעת הפנאי נשיר בקול
שירי תודה, שירי ברכה לעבודה ולמלאכה!
פרטים נוספים
|
בוכרית (תעתיק עברי)
|
רפתאם מנו רפתמן ד'ודיר זדה ששיחשמן הו
יורי כודרו נא שנורתם מן הודרו זדה ששיחשמן הו
יוקור וושילה ניינ וווילה המה מי
יוני סבדו סי המה מי יוני סבדוסי
פרטים נוספים
|
|
 |
|
 |
הקלטות נוספות
|
 |
ביצוע: נעמי צורישנת הקלטה: 15.7.1954 מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית פסנתר: אריה זקס
נראה כי הפסנתרן מאלתר על סמך העיבוד של נרדי.
ביצוע: נחמה הנדלשנת הקלטה: 1965 מקור: התקליט "שירי ביאליק מפי נחמה הנדל"
ביצוע: מקהלת סמינר לווינסקיעיבוד: יצחק אדלשנת הקלטה: 1954 עיבוד למקהלה בשני קולות שווים, נדפס בספרו של אדל "ולשוננו רינה", עמ' 78. בביצוע המוקלט נוסף תפקיד פסנתר שאינו קיים בגרסה המודפסת.
ביצוע: ברכה צפירהעיבוד: נחום נרדיפסנתר: נחום נרדי
ביצוע: חבורת רנניםעיבוד: גיל אלדמעשנת הקלטה: 1962
ביצוע: יעל אילתעיבוד: יעל אילתשנת הקלטה: 2010 נכלל בתקליטור: בית קט - יעל ונבו אילת
ביצוע: זמרשת, משתתפי האירועשנת הקלטה: 2007 מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 2
מועצה מקומית אזור, 13.12.07
גיטרה והובלת שירה: נגה אשד
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי
 |
על השיר
|
 |
דן מירון, "ביאליק: שירים ביידיש, שירי ילדים, שירי הקדשה" (דביר, תשס"א), עמ' 385:
השיר נכתב על פי הזמנת ברל כצנלסון, אשר ביקש ליצור המנון לתנועת הנוער העובד, והוא הודפס בבטאון התנועה "במעלה" (גליון 19 [47], י"ד בתשרי תרצ"ג, 14.10.1932), עמ' 5.
מירון מפרט הדפסות ונוסחים נוספים, לרבות נוסח המשמיט את השורה "כבד העול נעים העול".
ברכה צפירה, "קולות רבים", מסדה, 1979, עמ' 183:
הלחן הוא של שיר בוכרי "רפתאם מאנו". התאמתי לו את שירו של ח.נ.ביאליק. ליווי חיבר לו נ.נרדי.
נחום נרדי כלל את השיר (כמלחינו...) בשירונו "מנגינות לשירים ופזמונות לילדים מאת ח"נ ביאליק.
ר' "שושנת תימן" (מילים שונות לאותו מנגינה); ר' גם "שיר העבודה והמלאכה" בלחן יואל ולבה.
ביצועים נוספים:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
 |
אקורדים
|
 |
 |
תגיות
|
 |
מקהלות
 
שירי ילדים
 
האחד במאי
 
עבודה
 
שירים קאנוניים
 
|

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם
|
 |
|