מילים (2 גרסאות)

תזמורת קול ישראל
0:00 0:00
18 הקלטות ▾
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יִשְׂרָאֵל,
אוֹתָן מִי יִמְנֶה?
הֵן בְּכָל דּוֹר יָקוּם הַגִּבּוֹר
גּוֹאֵל הָעָם.

שְׁמַע!
בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה
מַכַּבִּי מוֹשִׁיעַ וּפוֹדֶה,
וּבְיָמֵינוּ כָּל עַם יִשְׂרָאֵל
יִתְאַחֵד, יָקוּם וְיִגָּאֵל.
יתאחד, יקום להיגאל

הקלטות (18)

ביצוע כלי
0:00 0:00
0:00 0:00
ניצוח: מקס למפל
ליווי: תזמורת לא מזוהה
שנת הקלטה: 3.12.1950
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1957
נכלל בתקליט: The weavers on tour
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1935
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 00:03:03)
עיבוד: שבתי פטרושקה
שנת הקלטה: 23.11.1947

ביצוע כלי

עיבוד: ראובן קוזאקוף
ניצוח: מקס גוברמן
ליווי: תזמורת בניצוח מקס גוברמן
שנת הקלטה: 1947
נכלל בסדרת/מארז התקליטונים: Jewish Holiday Dances and Songs
שנת הקלטה: 11.12.1948

אנו מתנצלים על איכות ההקלטה.

0:00 0:00
עיבוד: מנשה רבינא
ניצוח: אריה לבנון
שנת הקלטה: 12.1962

ללא ליווי כלי

שנת הקלטה: 1947/48

בליווי פסנתר

נכלל בתקליט: New Songs of Palestine
עיבוד: קראל שלמון
ליווי: התזמורת הקמרית ירושלים
מקור: תקליטון מסחרי מס' FG.259 בחברת "שלפון"

המשך ל"מעוז צור". שם השיר אינו רשום על התקליטון. שם המנצח אינו רשום. אפשר שזהו המעבד. הועבר מעותק שבאוסף קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית. 

עיבוד: מרק לברי
ניצוח: מרק לברי
שנת הקלטה: 29.11.1956

לפי מידע שהיה אצלנו מוקדם יותר, ההקלטה משנת 1959. כנראה מדובר בהעתקה של ההקלטה המקורית.

ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1936
מקור: תקליטור לוקרפון, ברלין

C 8947-1 c) Mi Jemalel    Berlin 1936  Lukraphon 1136a
M: Menasche Rabinowitz [Ravina]/ T: Traditionell
 

עיבוד: נתן שחר
ניצוח: נתן שחר
שנת הקלטה: תחילת שנות ה-70
בחנוכה שירים נשיר
נכלל בתקליט: בחנוכה שירים נשיר
ניצוח: ויויאן ק. בנדר
שנת הקלטה: 1965
נכלל בתקליט: Children Sing on Hanukah
הובלת שירה: נגה אשד
גיטרה: נגה אשד
שנת הקלטה: 2007
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


מתוך אירוע זמרשת מס' 2
מועצה מקומית אזור, 13.12.07
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי
 

ביצוע כלי
0:00 0:00
עיבוד: שבתי פטרושקה
ניצוח: שבתי פטרושקה
שנת הקלטה: 11.1.1962

מתוך המחרוזת "מצלילי הארץ". המחרוזת נשמרה גם באיכות טכנית פחות טובה בהקלטות מ- 1956 ו- 1957.

על השיר

השיר נדפס כנראה לראשונה בגלוית דואר לא מתוארכת, כנראה משנות השלושים מ"זמירות עונג שבת", כנראה מסדרת הגלויות של הקרן הקיימת לישראל. מנשה רבינא מציין בחוברת הקנונים שערך ["נשירה" חוברת ו', כנראה 1936] כי הוא עצמו עיבד לקנון מנגינה עממית, אך הקלטת משה גרינברג כילד (ראו בדף זה) הוקלטה עוד מוקדם יותר בשנת 1935. הלחן ללא מילים (בהבדלים קלים) מופיע כ"ניגון מס' 20" (קטע מס' 124) בחוברת "משירי העלייה השנייה" (הוצאת המרכז לתרבות, תש"ח), עמ' 54..בחוברת "חג לחליליות" בעריכת לאה לוין סטרר (1976) עמ' 59 מצויין כי הלחן "מזרח-אשכנזי", מאיר נוי מציין בכרטסתו, ללא אסמכתא, כי השיר "היה שיר פרודיסטי עד שנגאל על ידי מנשה רבינא".

לשיר קיימת גרסה יידית "ווער קען דערציילן יידישע גבורה פון אמאל" בתרגום חנה מלאטעק, שיצאה בתקליט מסחרי בפי מקהלת ילדי עובדים בניצוח זלמן מלאטעק בשנת 1951. ראו את המידע בקטלוג פרידמן.

ביצועים נוספים:

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (4)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם