רוּחותֹ הַיָּם מְזַמְזְמִים וְהַגַּלִים שָׁרִים, הוֹמִים, הַיָּם זוֹרֵק פֹּה יַהֲלוֹמִים אֶל הַשָּׁמַיִם, הַשָּׁמַיִם. בַּמֶרְחַקיִם תּוֹעָה סְפִינָה, מִפְרָשׂ לָבָן כַּעֲנָנָה. הַיּוֹם יָפָה כָּל מַנְגִּינָה שִׁבְעָתַיִם, שִׁבְעָתַיִם. נֵצֵא, נִרְקֹד בַּמַּעְגָּל, נָשִׁיר כָּל שִׁיר, נִרְדֹף כָּל גַּל, אֶת הַכַּדּוּר נִזְרֹק אֶל עָל, אֶל הַשָּׁמַיִם, הַשָּׁמַיִם. הַרוּחַ קַל, הַרוּחַ חַם, וּמְצַלְצֵל הַשְּׂחוֹק הָרָם, יָפֶה הַשְּׂחוֹק עַל שְׂפַת הַיָּם שִׁבְעָתַיִם, שִׁבְעָתַיִם.רוחות הים מזמזמים והגלים שרים, הומים, הים זורק פה יהלומים אל השמים, השמים. במרחקים תועה ספינה, מפרש לבן כעננה. היום יפה כל מנגינה שבעתים, שבעתים. נצא, נרקוד במעגל, נשיר כל שיר, נרדוף כל גל, את הכדור נזרוק אל על, אל השמים, השמים. הרוח קל, הרוח חם, ומצלצל השחוק הרם, יפה השחוק על שפת הים שבעתים, שבעתים.