מילים

כָּחֹל יָם הַמַּיִם,
נָאוָה יְרוּשָׁלַיִם
אוֹרִים הַשָּׁמַיִם
עַל נֶגֶב וְגָלִיל.

הַשֶּׁמֶשׁ אוֹרִי לָנוּ, אוֹרִי,
הַמַּחְרֵשָׁה עִבְרִי, עֲבֹרִי,
חִרְשִׁי בַּתֶּלֶם וַחֲזֹרִי
עַד לַיְלָה, לֵיל יַאֲפִיל.

שִׁיר, שִׁיר, עֲלֵה נָא,
בַּפַּטִּישִׁים נַגֵּן, נַגֵּנָה,
בַּמַּחְרֵשׁוֹת רַנֵּנָה,
הַשִּׁיר לֹא תַּם,
הוּא רַק מַתְחִיל.
מקור: "נחום נרדי: מזמרת הארץ" , מרכז לתרבות ולחינוך , 1965 , 76 –77

הקלטות (15)

0:00 0:00
שנת הקלטה: 28.12.1964

 סולן: עמיקם מרבך. הביצוע הוקלט כנראה תחילה לקול ישראל ולאחר מכן הוטבע בתקליט מסחרי.

עיבוד: טליה אליאב, שי לוינשטיין
שנת הקלטה: 2024
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
שרשרת זהב
נכלל בתקליטור: שרשרת זהב
ביצוע כלי
0:00 0:00
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1962
נכלל בתקליט: A Harvest of Israeli Folk Songs
ביצוע
0:00 0:00
נכלל בתקליט: Jewish Folk Songs
ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1944-1959

 תודה לאבי תדמור על ההקלטה

נכלל בתקליט: Moshe Ganchoff Song Recital
ביצוע
0:00 0:00
ניצוח: ליאו אלפסי
מקור: תקליטון מסחרי XPT 288 בחברת Pateh

בליווי תזמורת. מועבר מעותק שהועתק באוסף תקליטי קול ישראל בספרייה הלאומית.

 

נכלל בתקליט: Israeli Hit Parade
פסנתר: נחום נרדי
שנת הקלטה: 1950

בליווי מקהלה לא מזוהה. מתוך העתק לתקליט שידור של קול ישראל מיום 10.10.1950.

נכלל בסדרת/מארז התקליטונים: Israel in Song
0:00 0:00
שנת הקלטה: שנות הארבעים

זהו הביצוע המקורי של השיר. הקלטה זהה הועלתה לערוץ היוטיוב שיר-עד מתוך שידור בגלי צה"ל שהתקיים ב-7.9.1975, במסגרת התכנית "תווי חיים עם נחום נרדי" (ערך: רוני תורן; הגישה: כרמל בן-אפרים). אלינו הגיעה ההקלטה בנפרד.

ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: נחום נרדי
פסנתר: נחום נרדי
מקור: תקליט"צליל"מס'291

הליווי שונה מאשר בהקלטה המוקדמת יותר בביצוע שרה יערי.

ביצוע
0:00 0:00
פסנתר: נחום נרדי
שנת הקלטה: לפני קום המדינה
מקור: תקליטון 901-B בחברת זמיר Palestine

עיבוד שונה מהעיבוד שבהקלטת חברת "צליל"

0:00 0:00
שנת הקלטה: 1996
נכלל בתקליטור: שאו ציונה שיר וזמר
ביצוע כלי
פסנתר: נחום נרדי
0:00 0:00
עיבוד: נחום נרדי
מקור: קונצרט בארה"ב
שנת הקלטה: 24.6.2014
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

על השיר

על פי הביוגרפיה של נתן אלתרמן מאת דן לאור (הוצ' עם עובד, 2013, עמ' 291-290):

ה"קומדיה המוסיקלית מחיי הארץ" של תיאטרון המטאטא, "מיסטר קיבוץ", נכתבה (גרמנית) ע"י מרטין רוסט, שמו הספרותי של מכסימיליאן מאיר רוזנקרנץ (1948-1911, עלה ארצה 1935, נפל במלחמת השחרור בירושלים). המחזה תורגם ע"י אלתרמן, שכתב עבורו על פי הזמנת "המטאטא" שלושה פזמונים שהולחנו ע"י נחום נרדי. לימים סיפר נרדי שהמנגינה נכתבה תחילה ואחר כך חיבר עבורה אלתרמן את המילים. שני הפזמונים האחרים, והמחזה עצמו, נשכחו. בכתב היד של נרדי כונה השיר תחילה "המנון לעבודה" ואח"כ תוקן ל"שיר עבודה", ללא ה"א הידיעה. נרדי ציין שאת השיר יש לבצע ב- Grandemente ("בחגיגיות"). השיר היה מיד ללהיט. (תודה לארנון שמשוני)

הופעת הבכורה של המחזה "מיסטר קיבוץ" נערכה בתאריך 25.5.1943. השיר, הבנוי כתפילה, הושר ע"י השחקנים בסוף ההצגה, כשהם ניצבים בקבוצה ופניהם אל השמש העולה. מאז נדפס השיר בשירונים רבים (ביניהם השירון "שירי עבודה ומולדת" שיצא ב-1945, שנתיים אחרי יצירת השיר) בשם "שיר העבודה", ביידוע, וזה השם שנתקבע לשיר.

ומוסיף עמוס רודנר:

אלתרמן כתב את השיר כפרודיה על תרבותניקים בקיבוצים החורזים מים עם שמים, וביכולת מקומית מחברים "תפילות" במילים גדולות. השיר, שהיה אמור להצחיק, הפך מיד ללהיט ענק שגם מושר ללא סוף, כי כל פעם אחרי "השיר לא תם הוא רק מתחיל", היו חוזרים מיד ל "שיר שיר עלה נא".

בכרטסת מאיר נוי בספרייה הלאומית (עמ' 605 במקבץ הסרוק) מובאת עדות יוסף אוקסנברג לפיה הוא עצמו חיבר את הלחן של תחילת הפזמון לשיר בשנת 1942.

לפי שיר זה חיברה נעמי שמר בגיל 17 את המילים "כחול ים המים, ימך אילת כפליים".

ביצועים נוספים:

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (2)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם