מִפְרָשׂ בּוֹדֵד מַלְבִּין בָּאֹפֶק בִּתְכֵלֶת יָם וְעַרְפִלָּיו מַה יְּבַקֵּשׁ בְּאֶרֶץ רֹחַק מַה בַּמְּכוֹרָה עָזוֹב עָזַב? הוֹמִים גַּלִּים, שׁוֹרֶקֶת רוּחַ בַּחֲרִיקָה הַתֹּרֶן מָט אֲבוֹי, לֹא אֹשֶׁר מְבַקֵּשׁ הוּא וְלֹא מֵאֹשֶׁר הוּא נִמְלָט. תַּחְתָּיו סִילוֹן בָּהִיר מִתְּכֵלֶת, עָלָיו קַו שֶׁמֶשׁ זוֹהֲבָה, וְהוּא, סוֹרֵר, שׁוֹחֵר לָסַּעַר, הֲכִי בַּסַּעַר הַשַּׁלְוָה!מפרש בודד מלבין באופק בין תכלת ים וערפיליו מה יבקש בארץ רוחק מה במכורה עזוב עזב? הומים גלים, שורקת רוח בחריקה התורן מט אבוי, לא אושר מבקש הוא ולא מאושר הוא נמלט. תחתיו סילון בהיר מתכלת, עליו קו שמש זוהבה, והוא,סורר,שוחר לסער, הכי בסער השלווה!