בַּת צִיּוֹן אֱהָבֵךְ, אַתְּ חֶלְדִּי, נִשְׁמָתִי, אֱהָבֵךְ אֶתְאָוֵךְ, אַּתְּ סֵמֶל אַהֲבָתִי.
לָךְ נַפְשִׁי, רִגְשׁוֹתַי, תַּעֲרֹגְנָה, תִּכְלֶינָה, לָךְ נֹטְפוֹת דִּמְעוֹתַי, אַנְחוֹתַי תְּהִימֶנָּה.
אִוִּיתִיך,ְ אֲהוּבָה, אֱהָבֵךְ עֲזוּבָה, אַתְּ חֶלְקִי, מְנָת כּוֹסִי, חֶרְדָּתִי, שַׁלְוָתִי,
אַתְּ אֶבְלִי, מְשׂוֹשִׂי, יֵאוּשִׁי, תִּקְוָתִי...
אַתְּ צֶלֶם דְּמוּת הַטֹּהַר, צֶלֶם אֵל עֹשָׂיִךְ, עַד עוֹלָם עֶדְנַת נֹעַר, לֹאָ תָּסוּר מֵעַל פָּנָיִךְ,
אַתְּ אֶרֶץ שִׁיר נֶחְמָדָה, אֶרֶץ פְּרִי וּפְרָחִים, בְּנֵצַח הַתּוֹלָדָה אַתְּ אֲבִיב נְצָחִים...
מַה נֶּהְדְּרוּ, יְרוּשָׁלַיִם, מְאוֹרַיִךְ בַּשָּׁמָיִם! אוֹר מָתוֹק, מַרְהִיב עַיִן, יִשְׁתַּפֶּךְ בָּךְ כִּנְחָלִים,
בָּךְ, אֲהוּבָה, מַחְשָׁךְ אַיִן, יָאִירוּ גַם הַצְּלָלִים...
יָפָתִי מַה נִּפְלָאִים שְׁמֵי סַפִּיר עַל הָרָיִךְ, מַה נָּאווּ רָאשֵׁי סְלָעִים כִּי יַעַנְדוּ אוֹר כֹּכְבָיִךְ!
עַל רֹאשָׁם יָהֵל נִצְחָם, עֲטֶרֶת שֹׁכֵן רָמִים, בְּחַגְוֵיהֶם – קִמְטֵי מִצְחָם, כָּמוּס סוֹד עוֹלָמִים...
מַה תִּנְעֲם בֵּין צוּרַיִךְ הֶמְיַת מַעְיָנַיִךְ! כְּמַשַּׁק כְּנַף צִפֳּרִים יֵרַךְ קוֹל הַהֲמֻלָּה, הֵדָהּ בֵּין הֶהָרִים
כִּנְשִׁיקוֹת אִשּׁה עוּלָהּ...
סֻלָּם אַתְּ לַנְּשָׁמוֹת לַגְבִּיהָן עָל כִּנְשָׁרִים, תַּחְלֹמְנָה בָךְ אַךְ רָמוֹת, תִּשְׁכַּחְנָה חַיֵּי בְשָׂרִים.
תִּמְאַסְנָה הַבְלֵי אֲדָמָה. מַעְלָה עוּף תַּגְבַּהְנָה, וּבִקְהַל מַלְאֲכֵי רָמָה שִׁירֵי הוֹד תַּבַּעְנָה...
מֵעֶדְנוֹ פִרְחֵי מוֹר, מִשָּׁמָיו אַבְקוֹת אוֹר, וְדִמְעַת גִּיל מֵעֵינוֹ לָקַח צוּר יְצָרֵךְ, וְאוֹתָם בְּעֵת רְצוֹנו לָֹש – וַיְהִי עֲפָרֲךְ!...
בַּעֲפָרֵך זֶה כָּל נֹעַם, בָּךְ עֵין אֵל לַמָּאוֹר, בָּך כָּל אֶבֶן – שֹׁהַם, כָּל אָבָק-כֶּתֶם טָהוֹר
כָּל עֵץ בָּךְ, עֵץ הַחַיִּים, כָּל עֵשֶׂב – צְרִי כָל מַכָּה. צוּף כָּל יוּבָל מַיִם כָּל רוּחַ – תְּפִלָּה זַכָּה.
בָּךְ כָּל גֶיא – חִזָּיוֹן, כָּל הַר לָאֵל – הִגָּיוֹן, וְכֻלָּךְ סֵפֶר נָעִים, צִיּוּרִים לֵאלֹהָיִךְ, בָּךְ שִׁירָיו הַנִּפְלָאִים, וּכְתָבוֹ נַחְנוּ עָלָיִךְ!...
בַּת צִיּוֹן אֱהָבֵךְ, אַתְּ חֶלְדִּי, נִשְׁמָתִי, אֱהָבֵךְ אֶתְאָוֵךְ, אַּתְּ סֵמֶל אַהֲבָתִי.
לָךְ נַפְשִׁי, רִגְשׁוֹתַי, תַּעֲרֹגְנָה, תִּכְלֶינָה, לָךְ נֹטְפוֹת דִּמְעוֹתַי, אַנְחוֹתַי תְּהִימֶנָּה
אִוִּיתִיךְ אֲהוּבָה, אֱהָבֵךְ עֲזוּבָה, אַתְּ חֶלְקִי מְנָת כּוֹסִי, חֱרְדָּתִי, שַׁלְוָתִי,
אַתְּ אֶבְלִי, מְשׂוֹשִׂי, יֵאוּשִׁי, תִּקְוָתִי. בת ציון אהבך, את חלדי, נשמתי, אהבך אתאוך, את סמל אהבתי.
לך נפשי, רגשותי, תערוגנה, תכלינה, לך נוטפות דמעותי, אנחותי תהימנה.
איויתיך, אהובה, אהבך עזובה, את חלקי, מנת כוסי, חרדתי, שלותי,
את אבלי, משושי, יאושי, תקותי...
את צלם דמות הטוהר, צלם אל עושיך, עד עולם עדנת נוער, לוא תסור מעל פניך,
את ארץ שיר נחמדה, ארץ פרי ופרחים, בנצח התולדה את אביב נצחים...
מה נהדרו, ירושליים, מאוריך בשמיים! אור מתוק, מרהיב עיין, ישתפך בך כנחלים,
בך, אהובה, מחשך איין, יאירו גם הצללים...
יפתי מה נפלאים שמי ספיר על הריך, מה נאוו ראשי סלעים כי יענדו אור כוכביך!
על רואשם יהל נצחם, עטרת שוכן רמים, בחגויהם – קמטי מצחם, כמוס סוד עולמים...
מה תנעם בין צוריך המית מעיניך! כמשק כנף ציפורים ירך קול ההמולה, הדה בין ההרים
כנשיקות אישה עולה...
סולם את לנשמות לגביהן על כנשרים, תחלומנה בך אך רמות, תשכחנה חיי בשרים.
תמאסנה הבלי אדמה. מעלה עוף תגבהנה, ובקהל מלאכי רמה שירי הוד תבענה...
מעדנו פרחי מור, משמיו אבקות אור, ודמעת גיל מעינו לקח צור יצרך, ואותם בעת רצונו לוש – ויהי עפרך!...
בעפרך זה כל נועם, בך עין אל למאור, בך כל אבן – שוהם, כל אבק-כתם טהור
כל עץ בך, עץ החיים, כל עשב – צרי כל מכה. צוף כל יובל מיים כל רוח – תפילה זכה.
בך כל גיא – חיזיון, כל הר לאל – היגיון, וכולך ספר נעים, ציורים לאלוהיך, בך שיריו הנפלאים, וכתבו נחנו עליך!...
בת ציון אהבך, את חלדי, נשמתי, אהבך אתאוך, את סמל אהבתי.
לך נפשי, רגשותי, תערוגנה, תכלינה, לך נוטפות דמעותי, אנחותי תהימנה
איויתך אהובה, אהבך עזובה, את חלקי מנת כוסי, חרדתי, שלותי,
את אבלי, משושי, יאושי, תקותי.
|