הקטן
גופן
הגדל
גופן
הרמוניקה
רֵעַ טוֹב הָיָה לִי וְלוֹ הַרְמוֹנִיקָה. רָן תָּמִיד הָיָה זֶה אִישׁ הַהַרְמוֹנִיקָה. אִם שִׂמְחָה וְאִם אָסוֹן, הַצְלָחָה אוֹ כִּשָׁלוֹן, כֹּה תָּמִיד בְּשִׁיר פָּצְחָה הַהַרְמוֹנִיקָה, הַצְלָחָה - לֹא נִּצָּחוֹן! מַפָּלָה - לֹא אֲבָדוֹן, כֵּן תָּמִיד בְּשִׁיר פָּצְחָה הַהַרְמוֹנִיקָה. וְיָמִים רָעִים בָּאוּ לַהַרְמוֹנִיקָה, הָאוֹיֵב רָדַף, רָמַס - אַךְ הַהַרְמוֹנִיקָה לָאוֹיֵב לֹא תִּכָּנַע, מִנַּגֵּן הִיא לֹא פָּסְקָה. רַעֲַנָן הָיָה פִּזְמוֹן הַהַרְמוֹנִיקָה. הַצְלָחָה - אַל תִּתְרַגֵּשׁ מַפָּלָה- אַל תִּתְיָאֵשׁ וְתָמִיד הַסְכֵּת לְשִׁיר הַהַרְמוֹנִיקָה. אַךְ לָמָה חָדַל פִּתְאֹם קוֹל הַרְמוֹנִיקָה? אֵיךְ נָדַם לְפֶתַע אִישׁ הַהַרְמוֹנִיקָה? קֶבֶר שָׁם בְּגַיְא רָטֹב, שָׁם קָבַרְנוּ רֵעַ טוֹב, מִכַּדּוּר אוֹיֵב נָפַל אִישׁ הַהַרְמוֹנִיקָה, בְּחַדְרָהּ, בַּמַּאֲפֵל, הַהַרְמוֹנִיקָה תִּתְאַבֵּל, כָּכָה נִתְיַתְּמָה פִּתְאֹם הַהַרְמוֹנִיקָה. אִם אָמְנָם חָדַל פּוֹזֵם קוֹל הַרְמוֹנִיקָה, אַךְ בִּלְבָבֵנוּ חַי אִיש הַהַרְמוֹנִיקָה, אֶת אוֹיְבֵנוּ נְמַגֵּרָה, אֶת אַרְצֵנוּ נְשַׁחְרֵרָה, בְּצִיּוֹן שֵנִית תָּרִיעַ הַהַרְמוֹנִיקָה וְאוֹתְךָ תָּמִיד נִזְכֹּר, כְּחָבֵר אַמִּיץ גִבּוֹר, שֶׁנִּלְחַם בַּחֶרֶב וּבַהַרְמוֹנִיקָה. רע טוב היה לי ולו הרמוניקה. רן תמיד היה זה איש ההרמוניקה. אם שמחה ואם אסון, הצלחה או כישלון, כה תמיד בשיר פצחה ההרמוניקה, הצלחה - לא ניצחון! מפלה - לא אבדון, כן תמיד בשיר פצחה ההרמוניקה. וימים רעים באו להרמוניקה, האויב רדף, רמס - אך ההרמוניקה לאויב לא תיכנע, מנגן היא לא פסקה. רענן היה פזמון ההרמוניקה. הצלחה- אל תתרגש מפלה- אל תתייאש ותמיד הסכת לשיר ההרמוניקה. אך למה חדל פתאום קול הרמוניקה? איך נדם לפתע איש ההרמוניקה? קבר שם בגיא רטוב, שם קברנו רע טוב, מכדור אויב נפל איש ההרמוניקה, בחדרה, במאפל, ההרמוניקה תתאבל, ככה נתייתמה פתאום ההרמוניקה. אם אמנם חדל פוזם קול הרמוניקה, אך בלבבנו חי איש ההרמוניקה, את אויבנו נמגרה, את ארצנו נשחררה, בציון שנית תריע ההרמוניקה ואותך תמיד נזכור, כחבר אמיץ גיבור, שנלחם בחרב ובהרמוניקה.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: משה דוד איכנבום
לחן: עממי רוסי
כתיבה: תש"ד 1944

רֵעַ טוֹב הָיָה לִי וְלוֹ הַרְמוֹנִיקָה.
רָן תָּמִיד הָיָה זֶה אִישׁ הַהַרְמוֹנִיקָה.
אִם שִׂמְחָה וְאִם אָסוֹן, הַצְלָחָה אוֹ כִּשָׁלוֹן,
כֹּה תָּמִיד בְּשִׁיר פָּצְחָה הַהַרְמוֹנִיקָה,
הַצְלָחָה - לֹא נִּצָּחוֹן! מַפָּלָה - לֹא אֲבָדוֹן,
כֵּן תָּמִיד בְּשִׁיר פָּצְחָה הַהַרְמוֹנִיקָה.

וְיָמִים רָעִים בָּאוּ לַהַרְמוֹנִיקָה,
הָאוֹיֵב רָדַף, רָמַס - אַךְ הַהַרְמוֹנִיקָה
לָאוֹיֵב לֹא תִּכָּנַע,
מִנַּגֵּן הִיא לֹא פָּסְקָה.
רַעֲַנָן הָיָה פִּזְמוֹן הַהַרְמוֹנִיקָה.
הַצְלָחָה - אַל תִּתְרַגֵּשׁ
מַפָּלָה- אַל תִּתְיָאֵשׁ
וְתָמִיד הַסְכֵּת לְשִׁיר הַהַרְמוֹנִיקָה.

אַךְ לָמָה חָדַל פִּתְאֹם קוֹל הַרְמוֹנִיקָה?
אֵיךְ נָדַם לְפֶתַע אִישׁ הַהַרְמוֹנִיקָה?
קֶבֶר שָׁם בְּגַיְא רָטֹב,
שָׁם קָבַרְנוּ רֵעַ טוֹב,
מִכַּדּוּר אוֹיֵב נָפַל אִישׁ הַהַרְמוֹנִיקָה,
בְּחַדְרָהּ, בַּמַּאֲפֵל,
הַהַרְמוֹנִיקָה תִּתְאַבֵּל,
כָּכָה נִתְיַתְּמָה פִּתְאֹם הַהַרְמוֹנִיקָה.

אִם אָמְנָם חָדַל פּוֹזֵם קוֹל הַרְמוֹנִיקָה,
אַךְ בִּלְבָבֵנוּ חַי אִיש הַהַרְמוֹנִיקָה,
אֶת אוֹיְבֵנוּ נְמַגֵּרָה,
אֶת אַרְצֵנוּ נְשַׁחְרֵרָה,
בְּצִיּוֹן שֵנִית תָּרִיעַ הַהַרְמוֹנִיקָה
וְאוֹתְךָ תָּמִיד נִזְכֹּר,
כְּחָבֵר אַמִּיץ גִבּוֹר,
שֶׁנִּלְחַם בַּחֶרֶב וּבַהַרְמוֹנִיקָה.
רע טוב היה לי ולו הרמוניקה.
רן תמיד היה זה איש ההרמוניקה.
אם שמחה ואם אסון, הצלחה או כישלון,
כה תמיד בשיר פצחה ההרמוניקה,
הצלחה - לא ניצחון! מפלה - לא אבדון,
כן תמיד בשיר פצחה ההרמוניקה.

וימים רעים באו להרמוניקה,
האויב רדף, רמס - אך ההרמוניקה
לאויב לא תיכנע,
מנגן היא לא פסקה.
רענן היה פזמון ההרמוניקה.
הצלחה- אל תתרגש
מפלה- אל תתייאש
ותמיד הסכת לשיר ההרמוניקה.

אך למה חדל פתאום קול הרמוניקה?
איך נדם לפתע איש ההרמוניקה?
קבר שם בגיא רטוב,
שם קברנו רע טוב,
מכדור אויב נפל איש ההרמוניקה,
בחדרה, במאפל,
ההרמוניקה תתאבל,
ככה נתייתמה פתאום ההרמוניקה.

אם אמנם חדל פוזם קול הרמוניקה,
אך בלבבנו חי איש ההרמוניקה,
את אויבנו נמגרה,
את ארצנו נשחררה,
בציון שנית תריע ההרמוניקה
ואותך תמיד נזכור,
כחבר אמיץ גיבור,
שנלחם בחרב ובהרמוניקה.




 פרטים נוספים
הקלטת זמרדע
ביצוע: אסתר ברוך (גולדמן)
שנת הקלטה: 28.6.2010
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

המילים הופיעו במלואן במחברתה של אסתר ברוך, אך כאן מבוצע השיר בחלקו לצורך תיעוד.



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ולאדימיר נפליוייב
שנת הקלטה: 1935
מקור: תקליט מספר 3293 של חברת "בלאקורוד אלקטרו"

 בלווי תזמורת "בלאקורוד"

על השיר

האזינו לביצועו של ליאור ייני.

השיר נכתב למנגינת השיר העממי-רוסי Гоп со смыком (אין לשם תרגום מקובל).

שיר שכתב דוד איכנבום כהקדשה לזכר אשר בנזימן ("סמל אבשלום"), לוחם אצ"ל שנפל בהתקפה על מרכז הבולשת בירושלים ב-23 במרץ 1944. השיר המתאר את החבר בעל המפוחית (הרמוניקה) הוא אחד משירי ההוויי הבית"ריים. קראו עוד בבלוג "עונג שבת".

על פי אורי יעקובוביץ':

איליה דובוסרסקי הוא שזיהה שהלחן לפיו כתב איכנבום את שירו הוא מנגינת השיר הפופולארי Гоп со смыком, שיר מז'אנר "שירי גנבים". על פי האתר הרוסי a-pesni מקור השיר בקייב של תחילת שנות ה-20. לשיר היו גרסאות אחדות לפני כן, אך ההקלטה הראשונה שלו היא בביצועו של ליאוניד אוטיוסוב מההצגה "רפובליקה על גלגלים", שהוצגה בתיאטרון הסאטירי של לנינגראד בשנים 1928-9.

על פי צבי (גרימי) גלעד:

סביר שאיכנבום כתב את שירו בהשראת נוסח מאוחר יותר שנושאו נגינה בגארמון (=הרמוניקה). את השיר בנוסח זה ביצע ולאדימיר נפליוייב בשנת 1935, ושמו "ואניה מנגן הגארמון" (ר' לעיל ב"הקלטות נוספות"). את המילים כתב כנראה נפליוייב עצמו. מילות אותו שיר טרם תומללו.

מוסיף אלי סט:

השיר שולב לפחות בשני סרטי קולנוע. הראשון בהם הגיע לארץ כבר בשנות ה-30:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים

 תווי השיר הרוסי



תגיות

מחתרות   לחנים רוסיים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם