הֶאָח, עַרְפִלֵּי-הוֹד שַׁאֲנַנִּים יַעַר-עַד עִם שְׂדֵה-נִיר שְׁאֵרִי! אֶל הַקְּרָב, הוֹי, יָצְאוּ פַּרְטִיזָנִים מוּל אוֹיֵב מְחָרָם רֹאשׁ צָרִי. בְּלֶכְתָּם כֹּה אָמְרוּ בְּנֵי-בְּלִי-פַּחַד: "נָא חַכּוּ, כִּי יַרְנִין שַׁי בְּשׂוֹרוֹת!" וְעַל דֶּרֶךְ סְמוֹלֶנְסְק הַנִּצַחַת הֵם קִדְּמוּ פְּנֵי הַזָּר בִּתְשׁוּרוֹת. מַה קִּדְּמוּ? – הִלְעִיטוּ בִּנְזִיד-לַהַב! וּבַעֲבִי-יַעַר דֶּמַע נָשַׁר בְּעַד דֶּמַע שֶׁל סֵבֶל וְזַעַף עִם יָגוֹן כְּחֹם לַהַט מִדְבָּר. מִנִּי אָז עַל פְּנֵי גֶּי(א) הַמּוֹלֶדֶת אֵין מָנוֹחַ לַצָּר, כֵּף – יָתֵד; וּסְעָרַת פַּרְטִיזָנִים מַתְמֶדֶת חוֹמַת-מָוֶת עַל רֹאשׁ הַשּׁוֹדֵד. ִמִמּוֹלֶדֶת שֶׁלִּי, כּוּר מִכְמַנִּים לֹא יֵצֵא חַי לָעַד הַנָּכְרִי! הֶאָח, עַרְפִלֵּי-הוֹד שַׁאֲנַנִּים עַל פְּנֵי יַעַר עִם חֲקַל וּכְרִי.האח, ערפילי-הוד שאננים, יער עד עם שדה-ניר שארי ! אל הקרב, הוי, יצאו פרטיזנים, מול אויב מחרם ראש צרי. בּלכתם כּה אמרו בני-בלי-פחד: "נא חכו, כי ירנין שי בשורות !" - ועל דרך סמולנסק הניצחת הם קידמו פני הזר בתשורות. מה קדמו, הלעיטו בנזיד-להב, ובעבי-יער דמע נשר, בעד דמע של סבל וזעף עם יגון כחום להט מדבר. מני אז על פני גי(א) המולדת אין מנוח לצר, כף יתד; וסערת פרטיזנים מתמדת חומת-מוות על ראש השודד. ממולדת שלי, כור מכמנים, לא יצא חי לעד הנכרי ! האח ! ערפילי הוד שאננים, על פני יער עם חקל וכרי.

 צילום השיר מתוך שירון ב' של "מקהלת רון".