אחרי מותי (לחן אלימלך בן דוד)

אַחֲרֵי מוֹתִי סִפְדוּ כָּכָה לִי: "הָיָה אִישׁ – וּרְאוּ: אֵינֶנּוּ עוֹד; רק מִזְמוֹר אֶחָד הָיָה-לּוֹ – לָעַד נִפְסְקָה (?) הָלַך הָלַך___אחרי מותי ספדו ככה לי: "היה איש – וראו: איננו עוד; רק מזמור אחד היה-לו – לעד נפסקה (?) הלך הלך___

הלחן ששר מאיר לוקיץ הוא כנראה נוסח משובש של החלק הראשון בלחן אלימלך בן דוד. הלחן נדפס בעיתון "בדרך" בתמוז תרצ"ד מייד עם מות ביאליק. ראו מחברת מאיר נוי מס' 4, עמ' 162 (עמ' 168 של הסריקה).

ראו את השיר גם בלחן גבריאל גראד ושם הטקסט בנוסחו המקורי המלא והפניה לכל הלחנים.

מקור: "מחברות מאיר נוי לשירים בעברית", עמוד 162-163 בהד' [סדרת מחברות עם תווים] 4