נא השיבו לי ילדותי ♫

נָא הָשִׁיבוּ לִי יַלְדּוּתִי
תֹּר הַשִּׁירִים, גִּיל-עוֹלָמִים,
שַׁדְמוֹת-זָהָב וּשְׁמֵי טֹהַר,
וִימוֹת יֶלֶד, יֶלֶד תָּמִים.

לִי הָשִׁיבוּ שִׁירֵי נֹעַם,
רֵעַי אִתִּי בַּטּוֹב רָאוּ,
תֹּר הַנֹּעַר, שְׂחוֹק וְשִׁיחוֹת
מִלֵּב מַלֵּא אָז נָבָעוּ.

עֵת עוֹד נַפְשִׁי גָרְסָה לְחַיִּים,
נָבְעוּ רְגָשַׁי בִּי כַּמַּעְיָן;
עֵת נָשָׂאתִי נַפְשִׁי לְתִקְווֹת,
אֵין מַלְּאוֹתָן שָׁנַי דַּיָּן.

לִי הָשִׁיבוּ גַם דִּמְעוֹתַי,
לִבִּי עַתָּה כִּי יָשִׁיבוּ,
וֶאֱמוּנָתִי גָלְתָה מֶנִּי,
פְּגָעִים רוּחִי כִּי יַעֲצִיבוּ.

שׁוּב וּפְרַח, אֲבִיב יַלְדּוּתִי,
שׁוּב כַּצְּפִירָה תּוֹפַע בְּהִלָּהּ!
אַךְ הֲיִפְרַח צְחִיחַ-סֶלַע,
סְדוֹם תִּבָּנֶה עֲלֵי תִלָּהּ?!