חלמתי את שירת הזמיר (לחן רפפורט)

חָלַמְתִּי אֶת שִׁירַת הַזָּמִיר, וּשְׂחוֹק אוֹר וּצְלָלִים בַּשְּׂדֵרוֹת, וּתְלֻנַּת הַמַּעְיָן בְּקוֹל טָמִיר וּנְשִׁיקוֹת שְׁפָתַיִם בּוֹעֵרוֹת. חָלַמְתִּי עֵינַיִם-שָׁמַיִם, מַה-גָּדְלוּ, מֶה-עָמְקוּ, מַה-יָּפוּ!... בָּהֵן נָשְׁקוּ אוֹר וְצֵל עַרְבַּיִם, לִי תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ נִשְׁקָפוּ.חלמתי את שירת הזמיר, ושחוק אור וצללים בשדרות, ותלונת המעין בקול טמיר ונשיקות שפתיים בוערות. חלמתי עיניים-שמיים, מה-גדלו, מה-עמקו, מה-יפו!... בהן נשקו אור וצל ערביים, לי תבל ומלואה נשקפו.

השיר נדפס, כנראה לראשונה, כפרסום בדיד בסדרה "ספרייה מוסיקלית קטנה", חוברת מס' 21 (1949), בנוסח לקול ופסנתר, מוקדש לפרופסור נ[פתלי] ה[רץ] טור-סיני ולרעייתו מלכה.

ראו את השיר גם בלחן עמנואל עמירן, ובלחן יוחנן בוהם (שיר אהבה).