מציאה (לחן מירון) ♫

חֲבֵרִים, מִי יוֹדֵעַ
מַה מָּצָאתִי בָּרְחוֹב?
לֹא מַטְמוֹן, לֹא מַטְבֵּעַ
מָצָאתִי בָּרְחוֹב.

לֹא עָלֶה וְלֹא פֶּרַח,
לֹא כַּפְתּוֹר מְנַצְנֵץ,
מָצָאתִי בַּדֶּרֶךְ
מִתַּחַת לָעֵץ.

חֲתִיכָה שֶׁל שָׁמַיִם
מָצָאתִי בָּרְחוֹב,
בִּשְׁלוּלִית הַמַּיִם
תַּחַת עֵץ שֶׁבָּרְחוֹב.

חֲתִיכָה שֶׁל שְׁמֵי תְּכֵלֶת
עֲמֻקָּה וּצְלוּלָה,
כָּךְ, פָּשׁוּט, הִיא מוּטֶלֶת
בַּשְּׁלוּלִית הַגְּדוֹלָה.

וְגַם קֶרֶן שׁוֹבֶבֶת
שַׁבְרִירִים־שַׁבְרִירִים,
בִּשְׁלוּלִית מְהַבְהֶבֶת
בְּמַיִם טְהוֹרִים.

וְאוֹרוֹת הָעֵינַיִם
וּמַה טּוֹב לִי, מַה טּוֹב:
חֲתִיכָה שֶׁל שָׁמַיִם
מָצָאתִי בָּרְחוֹב!