בִּבְרָכָה אַדְלִיק וּבְזֶמֶר אֶת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה. תִּתְנוֹצֵץ, תָּאִיר עַד גֶּמֶר תּוֹךְ הַלֵּיל הָאֲבוּקָה. חַג אוּרִים, חַג אוּרִים, יַעַל זֵכֶר גִּבּוֹרִים! הַרְבּוּ אוֹר, שִׁיר מִזְמוֹר, הֲבוּ שֶׁמֶן לַמָּאוֹר! לְכֻלָּנוּ מְחַכָּה מְנוֹרַת הַחֲנֻכָּה. בְּכַפַּי קְטַנּוֹת תָּנוּחַ הַשַּׁלְהֶבֶת הַטְּהוֹרָה. אֶשְׁמְרֶנָּה מִכָּל רוּחַ, מִכָּל חֹשֶׁךְ, מִכָּל רַע. חַג אוּרִים,חַג אוּרִים... מֵחַלּוֹן בֵּיתִי יַבְהִיקוּ לַמֶּרְחָק הַשַּׁלְהָבוֹת. אוֹר כָּזֶה הֵם גַּם הִדְלִיקוּ בַּיָּמִים הָהֵם, אָבוֹת. חַג אוּרִים, חַג אוּרִים... וְנִמְשָׁךְ הָאוֹר מֵאָז, וְעוֹד נֶעֱלָם וּמִתְגַּלֶּה. וְגָדוֹל כּוֹחוֹ וְעַז עוֹד כָּל שׂוֹנְאֵינוּ, יְכַלֶּה! חַג אוּרִים, חַג אוּרִים...א. בברכה אדליק ובזמר את נרות החנוכה, תתנוצץ תאיר עד גמר תוך הליל האבוקה. פזמון חוזר: חג אורים, חג אורים, יעל זכר גיבורים! הרבו אור, שיר מזמור, הבו שמן למאור. לכולנו מחכה מנורת החנוכה. ב. בכפיי קטנות תנוח השלהבת הטהורה. אשמרנה מכל רוח מכל חושך מכל רע. חג אורים, חג אורים... ג. מחלון ביתי יבהיקו למרחק השלהבות, אור כזה הם גם ידליקו בימים ההם, אבות. חג אורים, חג אורים... ד. ונמשך האור, מאז ועוד, נעֱלם ומתגלה. וגדול כוחו ועז עוד כל שונאינו, יכלה! חג אורים, חג אורים...