שִׁיר הַשִּׁירִים, אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי-טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ; עַל-כֵּן, עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ מָשְׁכֵנִי, אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה; הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ-- נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ.שיר השירים, אשר לשלמה יישקני מנשיקות פיהו, כי-טובים דודיך מייין לריח שמניך טובים שמן תורק שמך; על-כן, עלמות אהבוך משכני, אחריך נרוצה; הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך-- נזכירה דודיך מיין מישרים אהבוך.