רוח הליל סוערת

רוּחַ הַלַּיִל סוֹעֶרֶת, סְתָו מִתְדַּפֵּק בַּדְּרָכִים, רַק אֲדָמָה עוֹד זוֹכֶרֶת רַעַם וְאֵשׁ תּוֹתָחִים. אֵי מִצָּפוֹן רוּס שׁוֹלֶגֶת, סַעַר נִשָּׂא בֶּחָזִית, עַרְבַת הַווֹלְגָה שׁוֹתֶקֶת לָנוּ שְׁתִיקָה אִמָּהִית. נֶפֶשׁ הַלַּיִל דּוֹמַעַת, דֶּמַע יָחִיד וְעָזוּב, אִמָּא בּוֹכָה וְיוֹדַעַת בֵּן שֶׁהָלַךְ לֹא יָשׁוּב.רוח הליל סוערת, סתיו מתדפק בדרכים, רק אדמה עוד זוכרת רעם ואש תותחים. אי מצפון רוּס שולגת, סער נישא בחזית, ערבת הוולגה שותקת לנו שתיקה אמהית. נפש הליל דומעת, דמע יחיד ועזוב, אמא בוכה ויודעת בן שהלך לא ישוב.

את השיר למדה שולה אליוט מקיבוץ בית-אלפא בהיותה תלמידה במוסד החינוכי גלבוע בשנים 1954-58. מילות השיר (גרסה מעט שונה) הופיעו בשירון של שבט "בני היער", תנועת הצופים, חדרה, באמצע שנות הארבעים (ר' הגרסה לעיל), אך אין מידע באיזה לחן הושר אז השיר.

עוד באותו לחן: "שמש שוקעת" שהוקלט ב-1953. יתכן שהמילים של "רוח הליל סוערת" הותאמו ללחן של ארגוב.