מִן הָעִיר, מִן הַכְּרַךְ, מִבָּתֵּי הַחוֹמָה רוּץ חָלוּץ, קוּם וּבְרַח אֶל הַכְּפָר! רוּץ חָלוּץ, קוּם וּבְרַח אֶל הַנִּיר! לַמּוֹשָׁב, לַקִּבּוּץ, קוּם וּבְרַח, רוּצָה-רוּץ, חָלוּץ! אֶל הַכְּפָר, אֶל הַנִּיר, קוּם וּבְרַח, רוּצָה-רוּץ, חָלוּץ! אֶל אִמְּךָ, אֶל הָאֲדָמָה. אַל תִּשְׁאַל "מַדּוּעַ", אַל תַּגִּידָה "מַה". זֶה לַכֹּל יָדוּעַ – אֲדָמָה! אֲדָמָה – זֶה שֵׁם שֶׁל אִמָּא, אֲדָמָה – חֲרֹשׁ קָדִימָה, אֲדָמָה – הַיָּד עוֹבֶדֶת, אֲדָמָה – זוֹ הִיא מוֹלֶדֶת. אֲדָמָה, אֲדָמָה – מוֹלֶדֶת – אֲדָמָה. אַל תִּשְׁאַל "מַדּוּעַ"...מן העיר מן הכרך מבתי החומה רוץ חלוץ קום וברח אל הכפר רוץ חלוץ קום וברח אל הניר למושב לקיבוץ קום וברח רוצה רוץ חלוץ אל הכפר אל הניר קום וברח רוצה רוץ חלוץ אל אמך אל האדמה אל תשאל מדוע אל תגידה מה זה לכול ידוע אדמה אדמה זה שם של אימא אדמה חרוש קדימה אדמה היד עובדת אדמה זו היא מולדת אדמה אדמה מולדת אדמה אל תשאל מדוע

מקור: "מנגינות שירינו", Hebrew Publishing Company, New York, 1939, עמוד 25