מִי דִּלֵּל אֶת הַתִּירָס? מִי בָּצַר הַכָּרֶם? מִי לָמַד כָּל הַשָּׁנָה כַּחֲמוֹר הַגָּרֶם? וְעַל כֵּן נָנוּחַ פֹּה וְעַל כֵּן נַבְרִיאָה, אָז פִּי שֶׁבַע נַעֲבֹד פִּי מֵאָה נַזִּיעַ. מִי קָטַף אֶשְׁכּוֹלִיּוֹת? מִי דִּלֵּל הַסֶּלֶק? מִי פָּשַׁט עַל הַשָּׂדוֹת בַּכְּרָמִים כַּיֶּלֶק? וְעַל כֵּן נִשְׂמָחָה כֹּה וְנָשִׁיר בְּחֵשֶׁק, כִּי הִצַּלְנוּ הַפַּרְדֵּס, כָּל עַנְפֵי הַמֶּשֶׁק. כִּי הִצַּלְנוּ הַפַּרְדֵּס, כָּל עַנְפֵי הַמֶּשֶׁק.מי דילל את התירס? מי בצר הכרם? מי למד כל השנה כחמור הגרם? ועל כן ננוח פה ועל כן נבריאה, אז פי שבע נעבוד פי מאה נזיע. מי קטף אשכוליות? מי דילל הסלק? מי פשט על השדות בכרמים כילק? ועל כן נשמחה כה ונשיר בחשק, כי הצלנו הפרדס, כל ענפי המשק. כי הצלנו הפרדס, כל ענפי המשק.