מילים (2 גרסאות)
וּבְעַרְבַת הַקְּלָלָה עֲלִי בְּאֵר לִי.
תֵּל-עָמָל, דַּבְּרִי שִׁיר בְּלֵילוֹת בֵּית-שְׁאָן,
בְּלֵילוֹת עֲרָבָה שִׁיר דַּבֵּרִי.
הַמִּגְדָּל הָרִאשׁוֹן אֶת הַנֵּדֶר נָדַר
עֵת חָרַגְתְּ חֲמוּשָׁה וּמוּנֶפֶת
לַעֲמֹד מוּל הָרִים שֶׁאָמְרוּ "אַל מָטָר"
וְצָרִים שֶׁהִגִּידוּ – "אַל נֶפֶשׁ".
תֵּל-עָמָל, תֵּל-עָמָל, תֵּל-עָמָל,
רִאשׁוֹנָה לְחוֹמָה וּמִגְדָּל
תְּבֹרְכִי, תֵּל-עָמָל!
בְּמָטָר וּבְטַל
בְּדָגָה עֲלֵי גַּל, תֵּל-עָמָל
בְּדָגָן לַמַּגָּל, תֵּל-עָמָל
בִּנְעוּרִים לַמִּגְדָּל
תֵּל-עָמָל!
וּבְעַרְבַת הַקְּלָלָה עֲלִי בְּאֵרִי
תֵּל-עָמָל, דַּבְּרִי שִׁיר בְּלֵילוֹת בֵּית-שָׁן
בְּלֵילוֹת עֲרָבָה שִׁיר דַּבֵּרִי.
הַמִּגְדָּל הָרִאשׁוֹן אֶת הַנֵּדֶר נָדַר
עֵת חָרַגְתְּ חֲמוּשָׁה וּמוּנֶפֶת
לַעֲמֹד מוּל הָרִים שֶׁאָמְרוּ "אַל מָטָר!"
וְצָרִים שֶׁהִגִּידוּ "אַל נֶפֶשׁ!"
תֵּל-עָמָל, תֵּל-עָמָל, תֵּל-עָמָל
רִאשׁוֹנָה לְחוֹמָה וּמִגְדָּל
תְּבֹרְכִי, תֵּל-עָמָל
בְּמָטָר וּבְטַל
בְּדָגָה עֲלֵי גַּל, תֵּל-עָמָל
בְּדָגָן לַמַּגָּל, תֵּל-עָמָל
בִּנְעוּרִים לַמִּגְדָּל
תֵּל-עָמָל!
אֶל מֶרְחָב מִמָּצוֹר, אֶל חָדָשׁ מִנּוֹשָׁן
אַתְּ עוֹלָה בְּרִסּוּק אֲזִיקַיִם
בְּהִבְהוּב מַחֲרֵשׁוֹת בְּתַלְמַי חֲרִישָׁן
עִם פְּלָגַיִךְ בָּאוֹר וּבַמַּיִם.
כִּי בָּאֹמֶן קוֹלֵךְ וּבַכֹּחַ קוֹלֵךְ
וְאֶחָד – בַּיִּעוּד וּבַפֶּרֶךְ!
תֵּל-עָמָל, תֵּל-עָמָל, מְאֻשָּׁר הַהוֹלֵךְ
הָרוֹאֶה גַּגּוֹתַיִךְ מִדֶּרֶךְ!
תֵּל-עָמָל, תֵּל-עָמָל, תֵּל-עָמָל...
הקלטות (5)
על השיר
אחותו של אלתרמן, לאה אלתרמן-להב, הייתה חברת קיבוץ תל-עמל. מתוך דברים שמסרו חברי הקיבוץ לאתר "שירה עובדת":
השיר נדפס ובוצע לראשונה ע"י המלחין בשנת 1939 "בנשף העשור" שהוקדש ליצירתו ונערך בת"א. [ר' להלן פרסום השיר מתוך תכניית הערב – זֶמֶרֶשֶׁת]
בקיבוצנו הושר השיר לראשונה בחג ה-5 לעלייה לקרקע (1941), בנוכחות המלחין שליווה את השירה בפסנתר.
השיר נקרא במקור "תל עמל" ונכלל בסרטון I-208 של חברת כרמל, שעלה לאקרנים ב-3.2.1940, לרגל מלאת שלוש שנים לתל עמל. (המידע לפי פירוט The Nathan Axelrod Collection vol.1, עמ' 165.)
אריה אורי התעקש שלמד את השיר ברדיו בפינת "שיר החודש" כבר בשנת 1937.
הצורה "בית-שָׁן" המופיעה בנוסח המקורי של השיר, מקורה בשמואל א', ל"א (תודה לנגה אשד):
(י) וַיָּשִׂימוּ, אֶת-כֵּלָיו, בֵּית, עַשְׁתָּרוֹת; וְאֶת-גְּוִיָּתוֹ, תָּקְעוּ, בְּחוֹמַת, בֵּית שָׁן.
(יב) וַיָּקוּמוּ כָּל-אִישׁ חַיִל, וַיֵּלְכוּ כָל-הַלַּיְלָה, וַיִּקְחוּ אֶת-גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו, מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן; וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה, וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם.
לשיר לחן נוסף מאת מאיר מינדל, חבר קיבוץ נגבה.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (1)
קישורים ומשאבים (1)
מתוך תכניית האירוע "בנשף העשור" שנערך בתל-אביב בשנת ת"ש (1939) ושהוקדש ליצירתו של זעירא. במהלך הערב לימד זעירא לראשונה את לחנו לשיר. המילים מוצגות לעיל בפורמט דיגיטלי. התכנייה המלאה שמורה אצל אליהו הכהן, שמסר לזֶמֶרֶשֶׁת את הצילום להלן.