הקטן
גופן
הקטן גופן הגדל
גופן
הגדל גופן
חיפוש פנימי באתר   חיפוש פנימי באתר
כלניות
א. הָעֶרֶב בָּא. שְׁקִיעָה בָּהָר יוֹקֶדֶת. אֲנִי חוֹלֶמֶת וְרוֹאוֹת עֵינַי: הַגַּיְאָה נַעֲרָה קְטַנָּה יוֹרֶדֶת וּבְאֵשׁ כַּלָּנִיּוֹת לוֹהֵט הַגַּיְא. אֶת הַפְּרָחִים לִצְרוֹר הִיא תְּלַקֵּט לָהּ, וּבַשְּׁבִילִים הַמִּתְכַּסִּים בְּטַל אֶל אִמָּא הִיא נֶחְפֶּזֶת וְקוֹרֵאת לָהּ: הַבִּיטִי מַה הֵבֵאתִי לָךְ בַּסַּל! כַּלָּנִיּוֹת, כַּלָּנִיּוֹת, כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת. כַּלָּנִיּוֹת, כַּלָּנִיּוֹת, כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת. שְׁקִיעוֹת בָּהָר תִּבְעַרְנָה וְתִדְעַכְנָה, אֲבָל כַּלָּנִיּוֹת תָּמִיד תִּפְרַחְנָה. סוּפוֹת לָרֹב תֵּהֹמְנָה וְתִסְעַרְנָה, אַךְ מֵחָדָשׁ כַּלָּנִיוֹת תִּבְעַרְנָה. כַּלָּנִיּוֹת, כַּלָּנִיּוֹת, כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת. ב. שָׁנִים עוֹבְרוֹת, שׁוּב הַשְּׁקִיעָה יוֹקֶדֶת. הַנַּעֲרָהּ גָּדְלָה, יָפְתָה בְּלִי דַּי. הִיא אֶל הַגַּיְא עִם בְּחִיר-לִבָּהּ יוֹרֶדֶת וְשׁוּב כַּלָּנִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בַּגַּיְא. מוֹשִיט אֵלֶיהָ בְּחִיר-לִבָּהּ יָדַיִם וְהִיא, צוֹחֶקֶת וּטְלוּלָה מִטַּל, אֵלָיו לוֹחֶשֶׁת בֵּין הַנְּשִׁיקוֹתַיִם: הַבֵּט נָא, מָה אָסַפְתִּי פֹּה בַּסַּל! כַּלָּנִיּוֹת, כַּלָּנִיּוֹת, כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת. כַּלָּנִיּוֹת, כַּלָּנִיּוֹת, כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת. שְׁבוּעוֹת הָאַהֲבָה, הוֹי, תִּשָּׁכַחְנָה, אֲבָל תָּמִיד כַּלָּנִיּוֹת תִּפְרַחְנָה. כִּי הַשְּׁבוּעוֹת כָּלּוֹת כְּמוֹ עָשָׁן הֵן, אַךְ הַכַּלָּנִיּוֹת תָּמִיד אוֹתָן הֵן. כַּלָּנִיּוֹת, כַּלָּנִיּוֹת, כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת. ג. שָׁנִים עָבְרוּ. שְׁקִיעָה בָּהָר יוֹקֶדֶת. הַנַּעֲרָהּ כְּבָר סָבְתָא, יְדִידַי. הִנֵּה כְּבָר נֶכְדָּתָהּ לַגַּיְא יוֹרֶדֶת וְשׁוּב כַּלָּנִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בַּגַּיְא. וּכְשֶׁקּוֹרֵאת הַנַּעֲרָה אֵלֶיהָ: הַבִּיטִי סָבְתָא מַה הֵבֵאתִי לָךְ - מִצְּחוֹק וָדֶמַע זוֹהֲרוֹת עֵינֶיהָ וְהִיא זוֹכֶרֶת שִׁיר מִזְמוֹר נִשְׁכָּח: כַּלָּנִיּוֹת, כַּלָּנִיּוֹת, כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת. כַּלָּנִיּוֹת, כַּלָּנִיּוֹת, כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת. כֵּן, הַדּוֹרוֹת בָּאִים חוֹלְפִים בְּלִי גֶמֶר, אַךְ לְכָל דּוֹר יֵשׁ כַּלָּנִית וָזֶמֶר. אַשְׁרֵי הָאִישׁ, אִם בֵּין סוּפוֹת וָרַעַם פָּרְחָה הַכַּלָּנִית לוֹ, לוּ רַק פַּעַם. כַּלָּנִיּוֹת, כַּלָּנִיּוֹת, כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.א. הערב בא. שקיעה בהר יוקדת. אני חולמת ורואות עיני: הגיאה נערה קטנה יורדת ובאש כלניות לוהט הגיא. את הפרחים לצרור היא תלקט לה, ובשבילים המתכסים בטל אל אימא היא נחפזת וקוראת לה: הביטי מה הבאתי לך בסל! כלניות, כלניות, כלניות אדמדמות אדמוניות. כלניות, כלניות, כלניות מטוללות חינניות. שקיעות בהר תבערנה ותדעכנה, אבל כלניות תמיד תפרחנה. סופות לרוב תהומנה ותסערנה, אך מחדש כלניות תבערנה. כלניות, כלניות, כלניות אדמדמות אדמוניות. ב. שנים עוברות, שוב השקיעה יוקדת. הנערה גדלה, יפתה בלי די. היא אל הגיא עם בחיר-ליבה יורדת ושוב כלניות פורחות בגיא. מושיט אליה בחיר-ליבה ידיים והיא, צוחקת וטלולה מטל, אליו לוחשת בין הנשיקותיים: הבט נא, מה אספתי פה בסל! כלניות, כלניות, כלניות אדמדמות אדמוניות. כלניות, כלניות, כלניות מטוללות חינניות. שבועות האהבה, הוי, תישכחנה, אבל תמיד כלניות תפרחנה. כי השבועות כלות כמו עשן הן, אך הכלניות תמיד אותן הן. כלניות, כלניות, כלניות אדמדמות אדמוניות. ג. שנים עברו. שקיעה בהר יוקדת. הנערה כבר סבתא, ידידי. הנה כבר נכדתה לגיא יורדת ושוב כלניות פורחות בגיא. וכשקוראת הנערה אליה: הביטי סבתא מה הבאתי לך - מצחוק ודמע זוהרות עיניה והיא זוכרת שיר מזמור נשכח: כלניות, כלניות, כלניות אדמדמות אדמוניות. כלניות, כלניות, כלניות מטוללות חינניות. כן, הדורות באים חולפים בלי גמר, אך לכל דור יש כלנית וזמר. אשרי האיש, אם בין סופות ורעם פרחה הכלנית לו, לו רק פעם. כלניות, כלניות, כלניות אדמדמות אדמוניות.

פתיחה בנגן חיצוני
מילים: נתן אלתרמן
לחן: משה וילנסקי
כתיבה: 1945
הלחנה: 1945

א. הָעֶרֶב בָּא. שְׁקִיעָה בָּהָר יוֹקֶדֶת.
אֲנִי חוֹלֶמֶת וְרוֹאוֹת עֵינַי:
הַגַּיְאָה נַעֲרָה קְטַנָּה יוֹרֶדֶת
וּבְאֵשׁ כַּלָּנִיּוֹת לוֹהֵט הַגַּיְא.

אֶת הַפְּרָחִים לִצְרוֹר הִיא תְּלַקֵּט לָהּ,
וּבַשְּׁבִילִים הַמִּתְכַּסִּים בְּטַל
אֶל אִמָּא הִיא נֶחְפֶּזֶת וְקוֹרֵאת לָהּ:
הַבִּיטִי מַה הֵבֵאתִי לָךְ בַּסַּל!
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.

שְׁקִיעוֹת בָּהָר תִּבְעַרְנָה וְתִדְעַכְנָה,
אֲבָל כַּלָּנִיּוֹת תָּמִיד תִּפְרַחְנָה.
סוּפוֹת לָרֹב תֵּהֹמְנָה וְתִסְעַרְנָה,
אַךְ מֵחָדָשׁ כַּלָּנִיוֹת תִּבְעַרְנָה.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.

ב. שָׁנִים עוֹבְרוֹת, שׁוּב הַשְּׁקִיעָה יוֹקֶדֶת.
הַנַּעֲרָהּ גָּדְלָה, יָפְתָה בְּלִי דַּי.
הִיא אֶל הַגַּיְא עִם בְּחִיר-לִבָּהּ יוֹרֶדֶת
וְשׁוּב כַּלָּנִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בַּגַּיְא.

מוֹשִיט אֵלֶיהָ בְּחִיר-לִבָּהּ יָדַיִם
וְהִיא, צוֹחֶקֶת וּטְלוּלָה מִטַּל,
אֵלָיו לוֹחֶשֶׁת בֵּין הַנְּשִׁיקוֹתַיִם:
הַבֵּט נָא, מָה אָסַפְתִּי פֹּה בַּסַּל!
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.

שְׁבוּעוֹת הָאַהֲבָה, הוֹי, תִּשָּׁכַחְנָה,
אֲבָל תָּמִיד כַּלָּנִיּוֹת תִּפְרַחְנָה.
כִּי הַשְּׁבוּעוֹת כָּלּוֹת כְּמוֹ עָשָׁן הֵן,
אַךְ הַכַּלָּנִיּוֹת תָּמִיד אוֹתָן הֵן.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.

ג. שָׁנִים עָבְרוּ. שְׁקִיעָה בָּהָר יוֹקֶדֶת.
הַנַּעֲרָהּ כְּבָר סָבְתָא, יְדִידַי.
הִנֵּה כְּבָר נֶכְדָּתָהּ לַגַּיְא יוֹרֶדֶת
וְשׁוּב כַּלָּנִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בַּגַּיְא.

וּכְשֶׁקּוֹרֵאת הַנַּעֲרָה אֵלֶיהָ:
הַבִּיטִי סָבְתָא מַה הֵבֵאתִי לָךְ -
מִצְּחוֹק וָדֶמַע זוֹהֲרוֹת עֵינֶיהָ
וְהִיא זוֹכֶרֶת שִׁיר מִזְמוֹר נִשְׁכָּח:
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת מְטֻלָּלוֹת חִנָּנִיּוֹת.

כֵּן, הַדּוֹרוֹת בָּאִים חוֹלְפִים בְּלִי גֶמֶר,
אַךְ לְכָל דּוֹר יֵשׁ כַּלָּנִית וָזֶמֶר.
אַשְׁרֵי הָאִישׁ, אִם בֵּין סוּפוֹת וָרַעַם
פָּרְחָה הַכַּלָּנִית לוֹ, לוּ רַק פַּעַם.
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.
א. הערב בא. שקיעה בהר יוקדת.
אני חולמת ורואות עיני:
הגיאה נערה קטנה יורדת
ובאש כלניות לוהט הגיא.

את הפרחים לצרור היא תלקט לה,
ובשבילים המתכסים בטל
אל אימא היא נחפזת וקוראת לה:
הביטי מה הבאתי לך בסל!
כלניות,
כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות.
כלניות,
כלניות,
כלניות מטוללות חינניות.

שקיעות בהר תבערנה ותדעכנה,
אבל כלניות תמיד תפרחנה.
סופות לרוב תהומנה ותסערנה,
אך מחדש כלניות תבערנה.
כלניות,
כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות.

ב. שנים עוברות, שוב השקיעה יוקדת.
הנערה גדלה, יפתה בלי די.
היא אל הגיא עם בחיר-ליבה יורדת
ושוב כלניות פורחות בגיא.

מושיט אליה בחיר-ליבה ידיים
והיא, צוחקת וטלולה מטל,
אליו לוחשת בין הנשיקותיים:
הבט נא, מה אספתי פה בסל!
כלניות,
כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות.
כלניות,
כלניות,
כלניות מטוללות חינניות.

שבועות האהבה, הוי, תישכחנה,
אבל תמיד כלניות תפרחנה.
כי השבועות כלות כמו עשן הן,
אך הכלניות תמיד אותן הן.
כלניות,
כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות.

ג. שנים עברו. שקיעה בהר יוקדת.
הנערה כבר סבתא, ידידי.
הנה כבר נכדתה לגיא יורדת
ושוב כלניות פורחות בגיא.

וכשקוראת הנערה אליה:
הביטי סבתא מה הבאתי לך -
מצחוק ודמע זוהרות עיניה
והיא זוכרת שיר מזמור נשכח:
כלניות,
כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות.
כלניות,
כלניות,
כלניות מטוללות חינניות.

כן, הדורות באים חולפים בלי גמר,
אך לכל דור יש כלנית וזמר.
אשרי האיש, אם בין סופות ורעם
פרחה הכלנית לו, לו רק פעם.
כלניות,
כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות.




 פרטים נוספים
ביצוע: שושנה דמארי
ניצוח: משה וילנסקי
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 1954
מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

ההקלטה המלאה ביותר של השיר, והיחידה של דמארי הכוללת גם את המחזור השלישי של הטקסט (אף הקלטה בפיה אינה כוללת את המחזור השני של הטקסט).



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: שושנה דמארי
עיבוד: משה וילנסקי
ניצוח: משה וילנסקי
ליווי: נגנים מתוך התזמורת הפילהרמונית הישראלית
שנת הקלטה: 1948
מקור: תקליטון בחברת הד-ארצי

על התקליט: "חברי התזמורת הא"י".

ההקלטה המסחרית הראשונה של השיר ותקליטה הראשון של שושנה דמארי בחברת "הד-ארצי".

הטקסט כולל את המחזור הראשון של הטקסט, ואת הפזמון מתוך המחזור השלישי של הטקסט.

נכלל בתקליטור: שושנה דמארי: מכלניות עד אור


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: שושנה דמארי
פסנתר: משה וילנסקי
שנת הקלטה: 1949
מקור: התקליט Voice of Israel בחברת RCA Victor

הביצוע מתחיל בפזמון מהמחזור הראשון של הטקסט, ואחריו כל המחזור הראשון של הטקסט.

תודה לעמי ירימי על ההקלטה



פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: שושנה דמארי
שנת הקלטה: 1959
מקור: התקליט "כלניות", חברת "לונדון", 1959

בליווי מקהלה ותזמורת

נכלל בתקליטור: שושנה דמארי: מכלניות עד אור
על השיר

נכתב לתכנית מס' 2 של תיאטרון "לי-לה-לו" (בכורה: 18.1.1945).

השיר ארוך, אך ברוב הביצועים נכלל רק המחזור הראשון של בית ופזמון.

ביצועים נוספים:


קולאז' "כלניות" מאת דודי בן עמי:

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מספר יוסי קפלן:

אבי זלמן קפלן ז"ל איבד את משפחתו בשואה, עבד במשך ארבע שנים בעבודות פרך במחנות אושוויץ, בונה, גרוס-רוזן, לינץ ומטהאוזן, ועבר שבעה מדורי גיהינום שהדעת אינה מסוגלת לקבל. הוא השתתף ב"צעדת המוות" שבסופה הגיע למחנה ההשמדה הידוע לשמצה ביותר, מחנה אבנזה באוסטריה.

בתאריך 6 במאי 1945 שוחררו מהמחנה שרידי האסירים על ידי הצבא האמריקאי. כשהשתחרר מהמחנה עבר תהליך החלמה ועשה את דרכו לעבר מילאנו באיטליה, שם הצטרף לבריגאדה היהודית וביודעו 5 שפות שימש כמתורגמן לאנשי הסוכנות היהודית ולאנשי המוסד לעלייה ב' בראשות אשר בן נתן במחנה העקורים וניצולי השואה היהודיים. לאחר חודש ימים הועבר למחנה נוסף על יד נונאנטולה באיטליה ועזר לשליחים מארץ ישראל במלאכתם החשובה עם ניצולי השואה.

שם בנונאנטולה על יד "וילה אמה" הופיעה בפניהם נציגה חשובה מארץ ישראל, הזמרת שושנה דמארי, ששרה לכבודם שני שירים חדשים מרגשים ביותר עם הרבה משמעויות:

  • "הביתה" של אהרון אשמן וידידיה אדמון
  • "כלניות" של נתן אלתרמן ומשה וילנסקי.

אבי שמיעט לספר על התלאות הרבות שעבר בשואה, הזכיר לאורך השנים את ההתרגשות העצומה שעברה עליו ועל הנוכחים כששמעו את שושנה דמארי שרה את שני השירים המיוחדים ומלאי הסִמליות.




תיווי: הלל אילת
תגיות

פרחים   תיאטרון ובמה   שירים קאנוניים  





עדכון אחרון: 23.09.2021 19:04:31

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם