כָּל הַגְּבָרִים שְׁחֹרֵי זָקָן,
עֵינַיִם אֵשׁ – יָצְאוּ לִלְחֹם!
דַּם הַפּוֹלֵשׁ
לִנְאוֹת הַכְּפָר,
חַם יִתְפַּלֵּשׁ
פֹּה, בֶּעָפָר...
עֲלִי, עֲלִי הָאֵשׁ!
בְּאֵר חָפַרְנוּ – לֹא לַזָּר,
וּפְרִי שְׂדוֹתֵינוּ – לָנוּ בָּר!
רַד עֵיט-הָרִים
עַל הַפְּגָרִים –
שֵׁם לַגְּבָרִים
בַּגִּבּוֹרִים
אֵשׁ!
דּוֹדִי, דּוֹדִי עַז, גַּם כּוֹבֵשׁ
וְלוֹ דּוֹדַי כִּבְעֹר הָאֵשׁ.
יָצָא עִם לֵיל
דּוֹדִי לַקְּרָב,
יָשׁוּב צוֹהֵל –
אֵלַי יִקְרַב...
עֲלִי, עֲלִי הָאֵשׁ!...
בִּנְפֹל אָבִיו, נִשְׁבַּע יַלְדִּי:
"כִּי לֹא נָפַל אָבִי בִּכְדִי!"
קַל עַל רִכְבּוֹ –
וְלִי אֶחָד!
וּבְרַק חַרְבּוֹ
מֵאֵשׁ יִלְהַט...
עֲלִי, עֲלִי הָאֵשׁ!...כל הגברים שחורי זקן,
עינים אש – יצאו ללחום!
דם הפולש
לנאות הכפר,
חם יתפלש
פה, בעפר...
עלי, עלי האש!
פזמון:
באר חפרנו – לא לזר,
ופרי שדותינו – לנו בר!
רד עיט-הרים
על הפגרים –
שם לגברים
בגבורים
אש!
דודי, דודי עז, גם כובש
ולו דודי כבעור האש.
יצא עם ליל
דודי לקרב,
ישוב צוהל –
אלי יקרב...
עלי, עלי האש!
פזמון...
בנפול אביו, נשבע ילדי:
"כי לא נפל אבי בכדי!"
קל על רכבו –
ולי אחד!
וברק חרבו
מאש ילהט...
עלי, עלי האש!
פזמון...
![]() |
מילים: עמנואל זמיר לחן: עמנואל זמיר כתיבה: 1949 הלחנה: 1949
|
![]() |
|