הבה נריע לאל מושיע - זֶמֶרֶשֶׁת

הָבָה נָרִיעַ לְאֵל מוֹשִׁיעַ לוֹ נִתְפַּלֵּלָה, אוֹתוֹ נְהַלֵּלָה הָבָה נָרִיעָה לְאֵל מוֹשִׁיעַ אוֹתוֹ נְהַלֵּלָה, לוֹ נִתְפַּלֵּלָה יְחִי לָעַד מַלְכֵּנוּ מֻחַמַּד רַשַׁד סוּלְטָנֵנוּ מֶלֶךְ תּוּרְכִּיָּה רַב עֲלִילִיָּה הבה נריע לאל מושיע לו נתפללה, אותו נהללה הבה נריעה לאל מושיע אותו נהללה, לו נתפללה יחי לעד מלכנו מֻחַמַּד רשד סולטננו מלך תורכיה רב עליליה

מילים: יצחק אפשטיין
לחן: עממי תורכי

הָבָה נָרִיעַ לְאֵל מוֹשִׁיעַ

לוֹ נִתְפַּלֵּלָה, אוֹתוֹ נְהַלֵּלָה

הָבָה נָרִיעָה לְאֵל מוֹשִׁיעַ

אוֹתוֹ נְהַלֵּלָה, לוֹ נִתְפַּלֵּלָה

יְחִי לָעַד מַלְכֵּנוּ

מֻחַמַּד רַשַׁד סוּלְטָנֵנוּ

מֶלֶךְ תּוּרְכִּיָּה רַב עֲלִילִיָּה

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

גרסת ראש פינה

[בית שני]

רוֹכֵב שָׁמַיִם

מוֹשֵׁל אַפְסַיִם

נָא שְׁמֹר לָנוּ

אֶת מַלְכֵּנוּ

מֻחַמַּד רַשַׁד סוּלְטָנֵנוּ

מֶלֶךְ תּוּרְכִּיָּה רַב עֲלִילִיָּה

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

גרסה מספר על יוסף לישנסקי

הָבָה נָרִיעַ

לָאֵל מוֹשִׁיעַ

אוֹתוֹ נְהַלֵּלָה

לֹו נִתְפַּלֵּלָה

רוֹכֵב שָׁמַיִם

מוֹשֵׁל אַפְסַיִם

נָא שְׁמֹר לָנוּ

אֶת מַלְכֵּנוּ

עַבְּדוּל חַמִיד שׂוּלְטָנֵנוּ

מֶלֶךְ תּוּרְכִּיָּה

רַב עֲלִילִיָּה

חַיֵּיהוּ וְנָצְרֵהוּ

בָּרְכֵהוּ רוֹמְמֵהוּ

בְּצֶדֶק וָחֶסֶד

כִּסְּאוֹ יִוָּסֵד

הוֹאִיל נָא אֱלוֹהַּ

מִמָּרוֹם גָּבוֹהַּ

תֵּת לוֹ אֹשֶׁר וְחַיִּים

מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, אָמֵן

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

ביצוע:

הקישור הועתק

משה חבצלת

הקלטה: אביגדור הרצוג
שנת הקלטה: 8.5.1970
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.

כותב זכריה חיות (חיותמן) בדברי הזכרונות "ילדות במטולה" בספר "יוסף לישנסקי איש ניל"י: כתבים, מכתבים, דברי זכרונות" בעריכת יוסף נדבה (הוצאת "הדר", תל אביב), עמ' 79 - 80:

יצחק אפשטיין, שנתפרסם לאחר שנים כאחד מעמודי התווך של ההוראה בישראל . . . היה גם מנעים זמר וחיבר [מן ההקשר, לא במובן הלחין] לחנים לשירים של משוררי ההשכלה ופרקי תהלים - כולם לחני זמירות ששאב מבני המזרח. בהיותו מאמין באחוות העמים מהגזע השמי וחדור רגשי תודה לסולטן עבדול חמיד, ראש המאמינים, הנוטה חסד ליהודים, חיבר שיר לכבודו בלחן תורכי שהושר בימי גנוסיה, ואלה חרוזי השיר [מביא את גרסת המילים] . . . שיר זה היינו שרים במקהלה בבוא המפקח מטעם השלטון המחוזי לבקר בבית ספרנו, והוא היה נהנה הנאה מרובה ומביע את דברי התפעלותו במלים: "אפרם קוז'וק" (השבח לקטנים).

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

העלייה הראשונה אושיות ואישיויות שירי זמרדעים

עדכון אחרון: 14.02.2025 12:05:19