עורו שורו בני המכבים קומו התנערו החשמונאים בא הרגע את אורכם נרים נעירה נדליקה את אש המכבים אוצה חוצה חושה נא אל חיינו בהודם שור הביטה אל תירא בנייננו כה יוקם הלאה הלאה המחר [לנו הוא רומז מכבר] אש יבעיר בעצמותיי נקימה נקימה מולדת אבותיי