לא ידוע לנו לפי איזה לחן זומר השיר. נשמח לאיתור הלחן.

השיר נכלל בפנקסו הפרטי של אברהם דגן (בודא). תודה לצבי גלעד (גרימי) על המילים.

מספר אלי ס"ט:

ב- 26.6.2019 כתב לזֶמֶרֶשֶׁת צבי ציטרון על השיר (ולמחרת פירט בשיחה טלפונית). צבי, יליד חיפה (1925), מכיר את "שיר האתתים", אך לא זוכר את לחנו. הוא היה בגרעין הצופים ב', שהקים את קיבוץ "בארי", גרעין בו היה גם בודא, שבשירון שלו נמצא השיר. מספר צבי:

"גבי קנולר היה מדריך של הקבוצה שלנו בצופים. כולנו היינו תלמידי אותה כיתה בביה"ס הריאלי: אחם (מנחם ברגמן, ששמו מופיע בשיר – א"ס), שלימים נהרג באימונים בהרי מנשה; בודא (אברהם בודנקין, שעִברת את שמו); לזר (אליעזר זרודינסקי, לימים זורע); יוקי (יעקב גרוספלד, לימים מנהל עיתון "על-המשמר"); דב קמינצקי (לימים אדריכל בניו-יורק); ואני - צבי ציטרון (דב וצבי הם כנראה חלק מ"גן החיות" שמוזכר בשיר – א"ס).

למדנו איתות וההתאמנו בכמה שיטות: סמפור: הנפת שני דגלים, אחד בכל יד, בזוויות שונות, כאשר כל זווית בין הדגלים מיצגת אות באלפאבית (הדגלים נזכרים בשיר בבית לפני האחרון – א"ס). שיטה זו הייתה נהוגה גם ובעיקר בצי הבריטי לקשר בין אוניות ממרחקים קצרים. שיטה נוספת הייתה מורס ובה צירוף של אותות (קווים ונקודות) מייצג אות באלפאבית. את האותות ניתן היה לשלוח בפנס, בהליוגרף, בטלגרף (הודעות טלגרף נקראו "טלגרמות") וכן בשידורי רדיו. אני וחברים נוספים מהקבוצה היינו אתתים בהגנה. בשנים 1938-39, שירתנו בתחנת הקשר על גג בית ברחוב פבזנר בחיפה (מול תחנת מכבי האש), שממנו נוצר הקשר במורס לקיבוץ חניתה."

ראו הדגמת שיטת הסמפור באלפאבית הלטיני כאן (כשהדף נפתח הקלק "Enter" ואחר כך סדרת אותיות בשפה האנגלית).

תודה לצבי ציטרון ולפרופ' רוזלי בר שקישרה בין צבי לזֶמֶרֶשֶׁת.

צבא   פלמ"ח   מקצועות ובעלי מלאכה   לחנים אבודים