בגליל העליון

בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן גָּלְשׁוּ עִזִּים מֵהַר עַצְמוֹן. וְאַחֲרֵיהֶן רוֹעֶה קָטֹן כְּבֶן שְׁמוֹנֶה הוֹלֵךְ וּמְחַלֵּל: הַיּוֹרֶה! חַג לַגְּדִי, חַג לַשֶּׂה, לַפַלָּח וְלָרוֹעֶה, חַג לַגְּדִי, חַג לַשֶּׂה, חַג – מֶה-מֶה!בגליל העליון גלשו עזים מהר עצמון. ואחריהם רועה קטון כבן שמונה הולך ומחלל: היורה! חג לגדי, חג לשה, לפלח ולרועה, חג לגדי, חג לשה, חג – מה-מה!

המילים מתוך השיר הארוך "היורה" שנדפס לראשונה בעמוד הראשון של "דבר - מוסף לילדים", י"ב בחשוון תרצ"ג (11.11.1932). עוד לקוחות מאותו שיר המילים של "המעדר הנח גנן". 

החלק השני של הטקסט מוכר גם כשיר נפרד, היורה, אשר מתחיל בלחן החלק השני של "בגליל העליון" וממשיך באופן שונה באופן מהותי.

בביצועי שמעון פלמן ומנשה הראל אפשר לשמוע בתחילת השיר וריאנט של המנגינה, העולה כבר בתחילתה.