פִּיל-פִּילוֹן, אַפּוֹ אָרֹךְ, לֹא יֵדַע כֵּיצַד לִדְרֹךְ, רַק אֶתְמוֹל נוֹלַד הַפִּיל, וְלָלֶכֶת לֹא רָגִיל. פִּיל, פִּיל, פִּיל-פִּילוֹן לֹא יֵדַע לִדְרֹךְ. פִּילִי, פִּיל! קוֹרֵאת לוֹ אִמָּא, רוּץ אֵלַי! צְעַד קָדִימָה! וּפִילוֹנִי לֹא יִזְכֹּר אֵי פָּנִים וְאֵי אָחוֹר. פִּיל, פִּיל... כָּךְ עָמַד פִּילוֹנִי-פִּיל, אַךְ לָלֶכֶת לֹא הִתְחִיל. אֶת חָטְמוֹ הֵנִיף כַּדֶּגֶל, לֹא הֵזִיז אֲפִלּוּ רֶגֶל. פִּיל, פִּיל... אַךְ הַסּוֹף הָיָה מַבְהִיל! בָּא הַבַּיְתָה אַבָּא-פִּיל! פִּיל-פִּילוֹן נִבְהַל מְאוֹד וּמִיָּד הִתְחִיל לִצְעֹד! פִּיל, פִּיל, פִּיל-פִּילוֹן כְּבָר יֵדַע לִדְרֹךְ!פיל-פילון - אפו ארוך, לא ידע כיצד לדרוך. רק אתמול נולד הפיל, וללכת לא רגיל. פיל, פיל, פיל-פילון לא ידע לצעוד. פיליפיל קוראת לו אמא: "רוץ אלי! צעד קדימה!" אך פילוני לא יזכור אי פנים ואי אחור פיל, פיל, פיל-פילון לא ידע לצעוד. כך עמד פילוני-פיל, אך ללכת לא התחיל. את חדקו הניף כדגל, לא הזיז אפילו רגל. פיל, פיל, פיל-פילון לא ידע לצעוד. והסוף היה מבהיל. בא הבייתה אבא-פיל, פיל-פילון נבהל מאוד, ומייד התחיל לצעוד. פיל, פיל, פיל-פילון כבר ידע לצעוד.