דָּם שׁוֹטֵף אַרְצֵנוּ זְרוֹעוֹת אַחִים הָבוּ! נָעִיז אֶגְרוֹפֵנוּ עַל חֵרוּת הָעָם. פֹּה נִכְרֶה הַקֶּבֶר – לַנּוֹגְשִׂים נִכְרֶנּוּ, אֲשֶׁר הוּא גֶּבֶר, יֵאָסֵף הֲלוֹם! עַל הַחַיִּים, הַחֹפֶשׁ, יָד אֶל יָד – אָח עִם אָח תָּסוּף אֵיבָה מֵאֶרֶץ – אָדָם לֹא עוֹד יִרְצַח. אֵשׁ בַּרְזֶל וָעֶשֶׁת – הוֹ חֶרֶב אַתְּ נִקְמָתֵנוּ עוּרִי הַקֶּשֶׁת, עֹז גְּבוּרָה לַלּוֹחֲמִים. הוֹ עַם יְהוּדָה יָקוּם, יָקוּם וְיִזָּעֵק לַמֶּרֶד. עַז בּוֹעֵר בִּלְבָבֵנוּ אֵשׁ לַהַב, שִׁיר הַמֶּרֶד עוֹד עַם יְהוּדָה חַי וְקַיָּם.דם שוטף ארצנו זרועות אחים הבו! נעיז אגרופנו על חירות העם. פה נכרה הקבר - לנוגשים נכרינו, אשר הוא גבר, ייאסף הלום! על החיים, החופש, יד אל יד - אח עם אח תסוף איבה מארץ - אדם לא עוד ירצח. אש ברזל ועשת - הו חרב את נקמתנו עורי הקשת, עוז גבורה ללוחמים. הו עם יהודה יקום, יקום וייזעק למרד. עז בוער בלבבנו אש להב, שיר המרד עוד עם יהודה חי וקיים.