ש. שלום (שמו המלא: שלום יוסף שפירא) 1904 - 1990. סופר, משורר ומתרגם עברי.
שלום נולד בפרצ'ב שבפולין ב-1904, ועלה לארץ ישראל בשנת 1922, עם משפחת סבו האדמו"ר מדרוהוביץ', רבי חיים מאיר יחיאל שפירא. ב-1925 הצטרף עם אביו, האדמו"ר מדרוהוביץ', רבי אברהם יעקב שפירא, לקבוצת החסידים שייסדו את היישוב כפר חסידים שבעמק זבולון, בראשות קרוב משפחתו האדמו"ר מקוז'ניץ והאדמו"ר מיבלונה.
ש. שלום היה מורה, אך בשל מחלת לב מתמשכת נאלץ לחדול מהוראה. הוא החל לפרסם משיריו בעיתונות הארצישראלית, ויצר לו נתיב מיוחד משלו, בשירה העברית בת הזמן. בשירתו הלירית ניכרת זיקה למסורת השירה הסימבוליסטית - ה"אני" השירי שלו תוהה על מסתרי העולם שמסביבו ומנסה להגיע לאיחוד מיסטי עימו. בשירתו מורגשת השפעת הסמלים והרעיונות של עולם הקבלה והחסידות שעליהן גדל. ש. שלום כתב גם שירה לאומית, ורבים משיריו הולחנו. הוא הרבה לתרגם משירת העולם; בין היתר, תרגם את כל הסונטות של שייקספיר מאנגלית, וזכה על תרגומו זה בפרס טשרניחובסקי לתרגום.
יצירתו שבפרוזה היא בעיקרה אוטוביוגרפית. ש. שלום ראה את עצמו כאדם מיוחד, בעל קשרים מיוחדים לעולמות שמעל. וכן ראה את עצמו כאישיות רומנטית שאינה מחויבת למקובלות. ספרו "יומן בגליל" מבוסס על קשר רומנטי שהיה לו עם בחורה ערבייה. משפחתו זעמה על כך, והוא נשלח ללמוד בגרמניה. ספרו "הנר לא כבה" מבוסס על קשר רומנטי שהיה לו עם רופאה שהתאבדה לאחר שהתברר לה שלא יעזוב את אשתו.
שיריו של ש. שלום תורגמו לכמה לשונות, בהן יידיש, אנגלית, גרמנית, ספרדית, צרפתית, וחלקם אף יצאו בקבצים. בשנת 1949 זכה בפרס ברנר, וב-1973 זכה בפרס ישראל לשירה. חייו היו קשים, מצוקה כלכלית מתמשכת ומחלות כרוניות לא הרפו ממנו ומאשתו. הוא היה בין הסופרים שעברו לגור בחיפה, בראשית שנות החמישים, על פי הזמנתו של ראש העיר אבא חושי. אחיו היה המחנך יצחק שפירא, לשעבר מנהל בית הספר הריאלי. חרף מחלותיו ובריאותו הלקויה, זכה לאריכות ימים. מבין שיריו המולחנים ישנם אחדים המושרים עד היום.
(תודה לאלישע פורת)
האזינו לשירי ש. שלום
ברדיו זמרשת
1. אדם כי ימות
(אדם כי ימות)
2. אדמה ושמי שמים
(אדמה ושמי שמים)
3. אדמה ושמי שמים (לחן פוסטולסקי)
(אדמה ושמי שמים)
4. אדמה, עבודה (לחן בן חיים)
(ממרומים ברכה יורדת)
5. אדמה, עבודה (לחן זהבי)
(ממרומים ברכה יורדת)
6. אדמה, עבודה (לחן מינדלין)
(ממרומים ברכה יורדת)
7. אח, בנה הגליל (לחן זעירא)
(בלילה בסאון)
8. אינכם לבד
(אינכם לבד ימי מפקד הם אלה)
9. בגבולות המדבר
(אי שם על גבולות המדבר)
10. בוא ואשק לך
(בוא ואשק לך)
11. בחג השבועות
(בחג השבועות נתבשר ישועות)
12. בחמישה עשר בשבט (לחן נחום נרדי)
(בחמישה עשר בשבט)
13. בחמישה עשר בשבט (לחן עלי הלפרין)
(בחמישה עשר בשבט)
14. בחמישה עשר בשבט (לחן צבי נגן)
(בחמישה עשר בשבט)
15. ביכורים
(ביכורים ביכורים לעמך ביכורים)
16. בין הקוצים והנהלולים
(בין הקוצים)
17. בני, התדע
(בני התדע)
18. ברך הלבבות
(ברך הלבבות המצחים המוחות)
19. גדר של אבן
(גדר של אבן)
20. הבית שלכם הוא כאן
(ומדוע יש עצב )
21. העמק הוא חלום
(העמק הוא חלום)
22. הר סיני
(הר סיני עשן לו)
23. חלמתי חלום
(חלמתי חלום כי נגאלתי פתאום)
24. חמישה
(חמישה יצאו מולדת לבנות)
25. חניתה (לחן אברהם מינדלין)
(מה מלילה בחניתה)
26. חניתה (לחן לברי)
(מה מלילה בחניתה?)
27. חניתה (לחן עזרא אהרן)
(מה מלילה בחניתה)
28. חניתה (לחן רפפורט)
(מה מלילה בחניתה)
29. חצות
(וניצב אני)
30. יום גיל בגליל
(עם שחר נפרש)
31. כ' תמוז
(כ' תמוז היום אחים)
32. לאור הנר
(נר חביב נר נאה)
33. לפרדס נטייל
(לפרדס נטייל)
34. לשומרים בשדות
(נאלמנו משיר)
35. מדינת ישראל (לחן ביק)
(מדינה מדינה לעמי הנודד)
36. מדינת ישראל (לחן נרדי)
(מדינה מדינה לעמי הנודד)
37. נדנדה
(נדנדה נדנדה)
38. נקראים אחים בליל
(נקראים אחים בליל)
39. עם בלי שם
(עם בלי שם)
40. עם צאת השנה
(פרחה יונה לבנה)
41. פרדס (לחן אפרים בן חיים)
(פרדס קטן אני יודע)
42. פרדס (לחן הופמן)
(פרדס קטן אני יודע)
43. פרדס (לחן לא ידוע)
(פרדס קטן אני יודע)
44. צאינה וראינה (לחן נרדי)
(צאינה וראינה)
45. צאינה וראינה (לחן סמבורסקי)
(צאינה וראינה בנות ירושלים)
46. קולות בלילה
(אתה מוכן שאל הקול)
47. קולות בלילה (לחן פאול בן חיים)
(אתה מוכן שאל הקול)
48. קומי ירושלים
(קומי ירושלים)
49. שיר הגדוד
(גדוד חיילים יהודים כאן צועד)
50. שיר ישראל סבא
(עלי שכמי משא מעיק)
51. שירת הגליל
(בלילה בסאון שנות עבר)
1. דג השמך (תרגום ש. שלום)
(בפלג זך בעמק)
תרגום
2. הגד אחא
(הגד אחא)
תרגום
3. ורדינת החמד
(נער ראה ורדינה)
נוסח עברי