מילים: שאול טשרניחובסקי
לחן: לא ידוע (רוסי), טוביה שלונסקי (טקסטים נוספים בלחן זה) כתיבה: 1892
|
זמרשת, משתתפי האירוע  |
נחמה הנדל 
גיטרה: לאונרד רנייה
חליל: פטר שיפרס
שנת הקלטה: 6.1973
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
תזמורת ההקלטות של רשות השידור/קול ישראל  ביצוע:
תזמורת ההקלטות של רשות השידור/קול ישראל 
ניצוח: משה וילנסקי
שנת הקלטה: 195X
ביצוע כלי.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתאריק לביא  ביצוע:
שמעון ישראלי 
ליווי: להקה כלית מההצגה "ימים של זהב"
שנת הקלטה: 28.1.1968
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
נחמה הנדל  ביצוע:
חזג (חוג זמר גורדון) 
מקור: התקליטור "שירת רבים - זמר עברי עם נגה אשד וח.ז.ג"
מקהלת שני  ביצוע:
רוני גינוסר  ביצוע:
מקהלת המיולה 
ניצוח: רון זרחי
פסנתר: אייל באט
שנת הקלטה: 12.10.2013
הקלטה מתוך קונצרט שנערך בנצר סירני.
באדיבות נעמי כ"ץ, חברת המקהלה, וצלם הווידיאו שומי שירן.
טובה פירון 
פסנתר: משה לוסטיג
שנת הקלטה: 22.12.1954
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
דורון תבורי  ביצוע:
רונית אופיר 
שנת הקלטה: 1998
באדיבות רונית אופיר, מתוך אלבומה "למולדתי" המוקדש לזכר דובי וערן שמיר.
מקהלת הפועלים על שם צדיקוב 
מקור: היה היו זמנים - מצעד פזמוני הישוב
צאצאי מייסדי רחובות 
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"
יעקב גורדון 
שנת הקלטה: שנות השבעים
מקור: שירים שאבא אהב – תקליטור ביתי
המבצע שר יחד עם בנותיו.
נכלל בקלטת שירים שאבא אהבמועדון גימלאים - עין כרמל 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הוקלט בעין כרמל במסגרת מפגש היכרות של חברי המועדון עם פרוייקט זֶמֶרֶשֶת.
הביצוע כולל בית ראשון ואחרון בלבד.
על פי אליהו הכהן, נאום בערב הענקת אות הוקרה על מפעל חיים בחקר מורשת הזמר העברי, אוניברסיטת בר-אילן, 7.6.2010, כמובא בחדשות בן עזר גליון 551, מקור הלחן הוא שיר רוסי על הנהר דון.
תחילה שמע אליהו הכהן מפי מוטיה ברוורמן (בריאיון שערך אתו בשנת 1960) כי את המנגינה חיבר טוביה שלונסקי, אביו של שלונסקי, אולם בהמשך שמע שתי עדויות הטוענות בזכות מקורו הרוסי של הלחן: בהרצאה שנתן בקבוצת גבע ב-1971 סיפרה לו חברת הקבוצה יהודית שמחונית כי ככל הזכור לה, מקור הלחן הוא רוסי, וכי טוביה שלונסקי התאים את הלחן למילותיו של טשרניחובסקי. מאוחר יותר, במסגרת הרצאה שנתן הכהן בקיבוץ עין השופט, שמע מפי חבר הקיבוץ, משה תבור, כי הלחן הוא רוסי. תבור אף שלח לאחר מכן (י' בניסן תשנ"ז) מכתב להכהן ובו כתב:
את השיר עליו דיברנו שמעתי לפני 75 שנה, בשנות ה-20, מפליט ברוסיה הסובייטית. השיר הוא על נהר דון, הנהר שמצא באיזור אותו חקר יערי. להלן המילים שאני זוכר:
Ты мой глубокий
ты моя родина дорогаяמילים אלה שמעתי מושרות מפי הפליט לפי המוסיקה לשירו של טשרניחובסקי "שחקי על החלומות". הקטע המצוטט ברוסית תואם לקטע "שחקי כי באדם אאמין כי עודני מאמין בך". ממך שמעתי ששלונסקי אמר שאביו הלחין את המוזיקה לשירו [אליהו הכהן הסתמך על מוטקה ברוורמן, קרוב משפחה של שלונסקי, ולא על שלונסקי עצמו – זֶמֶרֶשֶׁת]. כמו שכתבתי להלן, לדעתי ומשמיעתי המקור קדום יותר.
[את המידע ואת מכתבו של תבור מסר אליהו הכהן לזמרשת בתאריך 30.6.2017]
אולם איילת כוגן ממשפחת שלונסקי, מבהירה [בדצמבר 2014] כי נאמנה עליה עדותה של נעמי גן, בתו של דב שלונסקי, אחיו הבכור של אברהם (נפטרה ב-16.12.2014), ששמעה מהוריה את אשר היה ידוע במשפחה: הסבא טוביה שלונסקי (אביהם של דב, אברהם, וּורדינה) שהיה מוסיקאי ונגן צ'לו, הוא שהלחין את השיר. עדותה של נעמי מופיעה בביוגרפיה שערכה חגית הלפרין, "המאסטרו" (2011). [יש לסייג ולהוסיף כי באין כתב-יד או עדות ישירה של טוביה שלונסקי עצמו, ייתכן והוא התאים או עיבד לחן קיים לשיר – זֶמֶרֶשֶׁת.]
"לפי אידלסון הלחן עממי, אך בישיבות ליטאיות היו מי שייחסוהו לר' אברהם אליהו קפלן (משום ששרו אותו עם שירו של הרב קפלן "שקעה חמה")". יעקב מזור, "מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי", קתדרה 115, תשס"ה (עמ' 95-128).
עוד באותו לחן: על החלון נר הדלקתי. על פי השיר כתב יצחק יצחק את "אני מאמין - חיקוי". בכרטסת מאיר נוי מתועד כי באותו לחן יש גם שיר רחוב "שרה-ביילה שטיק-נבלה".
ביצועים נוספים:
- רונה קינן (וידיאו)
- מקהלת "אביב" בליווי תזמורת צה"ל (1988).
- איה כורם (וידיאו, מתוך פסטיבל עין-גב 2010).
- גדי אלון (עברית-אנגלית)
- חני דינור (וידיאו)
- אבישי כהן (גרסה כֵּלית)
- מקהלה בליווי התזמורת הפילהרמונית הישראלית (סרטון, מתוך "חתימה טובה" לרגל הסכם השלום עם מצרים, 1979)
- ברי סחרוף (סרטון, מתוך הערב "טשרניחובסקי עכשיו" בספרייה הלאומית, 2015)
- להקת "שירו מחר" של תנועת הנוער נוע"ם בשילוב שיר המעלות בלחן "התקווה"
- מיכל כהן ואבי אלבז (כנראה 2012).
- ריף כהן, אביגיל עמנואל ורונה גפן (2019)
- זמרי הנוער הציוני (1967)
- מקהלת הסטודנטים של מכללת לוינסקי בניצוח רון זרחי. משה זורמן מעבד ופסנתרן.
- מקהלת בית הספר על שם וייצמן בהרצליה
מידע נוסף על השיר ניתן לקרוא בבלוג של פרופ' דוד אסף.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים: הלל אילת
העיבוד נושא את השם "תוחלת לאום". המעבד אהרן שפי: "את המרש המצורף כאן חיברתי בהשראת המרש האמריקני National Emblem הבנוי מציטטות מתוך שירים לאומיים ראשוניים. ב"תוחלת לאום" מופיעות ציטטות מתוך 'ציון תמתי', 'התקווה', 'אני מאמין' (שחקי שחקי) והחלק האחרון (טריו) על 'דרכו נא עוז' של אידלסון בשלמותו ובפיתוחו."
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.