הקטן
גופן
הקטן גופן הגדל
גופן
הגדל גופן
חיפוש פנימי באתר
תקוותנו (לחן ההמנון הלאומי)
עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה מִשּׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ לְעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה. כָּל עוֹד בִּלְבָבוֹ שָׁם פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עֵינוֹ לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה. כָּל עוֹד דְּמָעוֹת מֵעֵינֵינוּ תֵּרֵדְנָה כְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת וּרְבָבוֹת מִבְּנֵי עַמֵּנוּ עוֹד הוֹלְכִים לְקִבְרֵי-אָבוֹת. כָּל עוֹד חוֹמַת-מַחְמַדֵּינוּ עוֹד לְעֵינֵינוּ מֵיפַעַת וַעֲלֵי חֻרְבַּן מִקְדָּשֵׁנוּ עַיִן אַחַת עוֹד דּוֹמַעַת. כָּל עוֹד הַיַּרְדֵּן בְּגָאוֹן מְלֹא גְּדוֹתָיו יִזֹלוּ וּלְיָם כִּנֶּרֶת בְּשָׁאוֹן בְּקוֹל הֲמֻלָּה יִפֹּלוּ. כָּל עוֹד שָׁם עֲלֵי דְּרָכַיִם שָׁם שַׁעַר יֻכַּת שְׁאִיָּה וּבֵין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם עוֹד בַּת-צִיּוֹן בּוֹכִיָּה. כָּל עוֹד שָׁמָּה דְּמָעוֹת טְהוֹרוֹת מֵעֵין-עַמִּי נוֹזְלוֹת לִבְכּוֹת לְצִיּוֹן – בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת יָקוּם בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת. כָּל עוֹד רֶגֶשׁ אַהֲבַת-הַלְּאֹם בְּלֵב הַיְּהוּדִי פּוֹעֵם עוֹד נוּכַל קַוֵּה גַּם הַיּוֹם כִּי יְרַחֲמֵנוּ אֵל זוֹעֵם. שִׁמְעוּ אַחַי בְּאַרְצוֹת נוּדִי אֶת קוֹל אַחַד חוֹזֵינוּ "כִּי רַק עִם אַחֲרוֹן הַיְּהוּדִי גַּם אַחֲרִית תִּקְוָתֵנוּ".עוד לא אבדה תקוותנו התקווה הנושנה משוב לארץ אבותינו לעיר בה דוד חנה. כל עוד בלבבו שם פנימה נפש יהודי הומייה ולפאתי מזרח קדימה עינו לציון צופייה. כל עוד דמעות מעינינו תרדנה כגשם נדבות ורבבות מבני עמנו עוד הולכים לקברי-אבות. כל עוד חומת-מחמדינו עוד לעינינו מיפעת ועלי חורבן מקדשנו עין אחת עוד דומעת. כל עוד הירדן בגאון גליו גדותיו יגולון ולים כינרת בשאון בקול המולה יפולון. כל עוד שם עלי דרכיים שם שער יוכת שאיה ובין חרבות ירושלים עוד בת-ציון בוכייה. כל עוד שמה דמעות טהורות מעין-עמי נוזלות לבכות לציון – ברואש אשמורות יקום בחצי הלילות. כל עוד רגש אהבת-הלאום בלב היהודי פועם עוד נוכל קווה גם היום כי ירחמנו אל זועם. שמעו אחי בארצות נודי את קול אחד חוזינו "כי רק עם אחרון היהודי גם אחרית תקוותנו".

פתיחה בנגן חיצוני


מילים: נפתלי הרץ אימבר
לחן: עממי רומני
כתיבה: 1878-1884~
הלחנה: התאמת הלחן 1887


עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ
הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה
מִשּׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ
לְעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה.

כָּל עוֹד בִּלְבָבוֹ שָׁם פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עֵינוֹ לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה.

כָּל עוֹד דְּמָעוֹת מֵעֵינֵינוּ
תֵּרֵדְנָה כְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת
וּרְבָבוֹת מִבְּנֵי עַמֵּנוּ
עוֹד הוֹלְכִים לְקִבְרֵי-אָבוֹת.

כָּל עוֹד חוֹמַת-מַחְמַדֵּינוּ
עוֹד לְעֵינֵינוּ מֵיפַעַת
וַעֲלֵי חֻרְבַּן מִקְדָּשֵׁנוּ
עַיִן אַחַת עוֹד דּוֹמַעַת.

כָּל עוֹד הַיַּרְדֵּן בְּגָאוֹן
מְלֹא גְּדוֹתָיו יִזֹלוּ
וּלְיָם כִּנֶּרֶת בְּשָׁאוֹן
בְּקוֹל הֲמֻלָּה יִפֹּלוּ.

כָּל עוֹד שָׁם עֲלֵי דְּרָכַיִם
שָׁם שַׁעַר יֻכַּת שְׁאִיָּה
וּבֵין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם
עוֹד בַּת-צִיּוֹן בּוֹכִיָּה.

כָּל עוֹד שָׁמָּה דְּמָעוֹת טְהוֹרוֹת
מֵעֵין-עַמִּי נוֹזְלוֹת
לִבְכּוֹת לְצִיּוֹן – בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת
יָקוּם בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת.

כָּל עוֹד רֶגֶשׁ אַהֲבַת-הַלְּאֹם
בְּלֵב הַיְּהוּדִי פּוֹעֵם
עוֹד נוּכַל קַוֵּה גַּם הַיּוֹם
כִּי יְרַחֲמֵנוּ אֵל זוֹעֵם.

שִׁמְעוּ אַחַי בְּאַרְצוֹת נוּדִי
אֶת קוֹל אַחַד חוֹזֵינוּ
"כִּי רַק עִם אַחֲרוֹן הַיְּהוּדִי
גַּם אַחֲרִית תִּקְוָתֵנוּ".
עוד לא אבדה תקוותנו
התקווה הנושנה
משוב לארץ אבותינו
לעיר בה דוד חנה.

כל עוד בלבבו שם פנימה
נפש יהודי הומייה
ולפאתי מזרח קדימה
עינו לציון צופייה.

כל עוד דמעות מעינינו
תרדנה כגשם נדבות
ורבבות מבני עמנו
עוד הולכים לקברי-אבות.

כל עוד חומת-מחמדינו
עוד לעינינו מיפעת
ועלי חורבן מקדשנו
עין אחת עוד דומעת.

כל עוד הירדן בגאון
גליו גדותיו יגולון
ולים כינרת בשאון
בקול המולה יפולון.

כל עוד שם עלי דרכיים
שם שער יוכת שאיה
ובין חרבות ירושלים
עוד בת-ציון בוכייה.

כל עוד שמה דמעות טהורות
מעין-עמי נוזלות
לבכות לציון – ברואש אשמורות
יקום בחצי הלילות.

כל עוד רגש אהבת-הלאום
בלב היהודי פועם
עוד נוכל קווה גם היום
כי ירחמנו אל זועם.

שמעו אחי בארצות נודי
את קול אחד חוזינו
"כי רק עם אחרון היהודי
גם אחרית תקוותנו".




 פרטים נוספים


"התקווה" של ימינו, כהמנון לאומי

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה.

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ
הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם
לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ
אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם.
כל עוד בלבב פנימה
נפש יהודי הומייה
ולפאתי מזרח קדימה
עין לציון צופייה.

עוד לא אבדה תקוותנו
התקווה בת שנות אלפיים
להיות עם חופשי בארצנו
ארץ ציון וירושלים.




נוסח "מבחר שירי ציון"

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה.

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ
הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה
מִשּׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ
לְעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה.

כָּל עוֹד דְּמָעוֹת מֵעֵינֵינוּ
יִזְּלוּ כְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת
וּרְבָבוֹת מִבְּנֵי עַמֵּנוּ
עַל קִבְרֵי-אָבוֹת.

עוֹד לֹא אָבְדָה...

כָּל עוֹד חוֹמַת-מַחְמַדֵּינוּ
לְעֵינֵינוּ מוֹפַעַת
וְעַל חֻרְבַּן מִקְדָּשֵׁנוּ
עַיִן אַחַת עוֹד דּוֹמַעַת.

עוֹד לֹא אָבְדָה...

כָּל עוֹד הַיַּרְדֵּן בְּגָאוֹן
מְלֹא גְּדוֹתָיו יִזֹלוּ
וּלְיָם כִּנֶּרֶת בְּשָׁאוֹן
בְּקוֹל הֲמֻלָּה יִפֹּלוּ.

עוֹד לֹא אָבְדָה...

כָּל עוֹד שָׁם עֲלֵי דְּרָכַיִם
שַׁעַר יֻכַּת שְׁאִיָּה
וּבֵין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם
עוֹד בַּת-צִיּוֹן בּוֹכִיָּה.

עוֹד לֹא אָבְדָה...

כָּל עוֹד דְּמָעוֹת טְהוֹרוֹת
מֵעֵין בַּת עַמִּי נוֹזְלוֹת
וְלִבְכּוֹת לְצִיּוֹן בְּרֹאשׁ אַשְׁמוֹרוֹת
עוֹד תָּקוּם בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת

עוֹד לֹא אָבְדָה...

כָּל-עוֹד נִטְפֵי דָם בְּעוֹרְקֵינוּ
רָצוֹא וָשׁוֹב יִזֹּלוּ
וַעֲלֵי קִבְרוֹת אֲבוֹתֵינוּ
עוֹד אֶגְלֵי טַל יִפֹּלוּ

עוֹד לֹא אָבְדָה...

כָּל עוֹד רֶגֶשׁ אַהֲבַת-הַלְּאֹם
בְּלֵב הַיְּהוּדִי פּוֹעֵם
עוֹד נוּכַל קַוֵּה גַּם הַיּוֹם
כִּי עוֹד יְרַחֲמֵנוּ אֵל זוֹעֵם.

עוֹד לֹא אָבְדָה...

שִׁמְעוּ אַחַי בְּאַרְצוֹת נוּדִי
אֶת קוֹל אַחַד חוֹזֵינוּ
"כִּי רַק עִם אַחֲרוֹן הַיְּהוּדִי
גַּם אַחֲרִית תִּקְוָתֵנוּ".

עוֹד לֹא אָבְדָה...
התקווה

[בית ראשון כפי שמוכר היום]

["עוד לא אבדה תקוותנו" כמו בנוסח הראשי]

בית 2 שורה 2: יזלו כגשם נדבות

שורה 4: על קברי אבות

בית 3 שורה 2: לעינינו מופעת
בית 3 שורה 3: ועל חורבן מקדשנו

בית 5 שורה 2: שער יוכת שאייה [ולא "שם שער..."]

בית 6: כל עוד דמעות טהורות
מעין בת עמי נוזלות
ולבכות לציון בראש אשמורות
עוד תקום בחצי הלילות

בית נוסף תחוב כבית 7:
כל-עוד נטפי דם בעורקינו
רצוא ושוב יזולו
ועלי קברות אבותינו
עוד אגלי טל ייפולו

בית 8 שורה 4:
כי עוד ירחמנו אל זועם

בסוף כל בית יש אתחלתא של "עוד לא אבדה" כאילו מכוונת לזימרה כפזמון.





 פרטים נוספים


מילים בשפת המקור (רומנית)

CARUL CU BOI (עגלת שור)

Pân ce electricitate
Căi ferate şi vapori
Încă nu erau aflate
Mergeau toate fără zori
Căci bătrânii erau moi
Îşi mânau caruri cu boi
Hais-Cea, Hais- Cea ...
Hais-Cea, Hais- Cea ...

Azi zburam pe cai ferate
Prin vagoane indesate
Sau sunt cu capetele sparte
Nemancati si degerati

Decat cu atatea nevoi
Mai bine cu Car cu Boi..
Hais-Cea , Hais-Cea...
Hais-Cea, Hais- Cea ...


 פרטים נוספים


תרגום מאיר נוי לטקסט הרומני

עַד שֶׁהֻמְצְאוּ חַשְׁמַל
וְרַכָּבוֹת וָאֳנִיּוֹת,
חָיוּ הַבְּרִיּוֹת בִּכְלָל
לְלֹא צָרוֹת וּבְעָיוֹת.
הַזְּקֵנִים הָיוּ אָז צְעִירִים
וְנָסְעוּ רַק בְּעֶגְלוֹת-שְׁוָרִים...
הַיְס – צְ'יָא! הַיְס – צְ'יָא!...

וְהַיּוֹם הָרַכָּבוֹת
פָּשְׁטוּ כְּמוֹ נֶגַע בָּעוֹלָם...
וּקְרוֹנוֹת לִרְבָבוֹת
מְמֻלָּאִים בִּבְנֵי-אָדָם.
אֵיפֹה הַיָּמִים הַמְּאֻשָּׁרִים,
כְּשֶׁנָּסַעְנוּ בְּעֶגְלוֹת-שְׁוָרִים?
וְנָסְעוּ רַק בְּעֶגְלוֹת-שְׁוָרִים...
הַיְס – צְ'יָא! הַיְס – צְ'יָא!...
עד שהומצאו חשמל
ורכבות ואניות,
חיו הבריות בכלל
ללא צרות ובעיות.
הזקנים היו אז צעירים
ונסעו רק בעגלות-שוורים...
היס – צ'יא! היס – צ'יא!...

והיום הרכבות
פשטו כמו נגע בעולם...
וקרונות לרבבות
ממולאים בבני-אדם.
איפה הימים המאושרים,
כשנסענו בעגלות-שוורים?
היס – צ'יא! היס – צ'יא!...




 פרטים נוספים
הקלטה היסטורית
ביצוע: ריצ'ארד טאקר
עיבוד: שלום סקונדה
שנת הקלטה: 1950
מקור: התקליט Israel Sings


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: גרשון סירוטה
שנת הקלטה: לא ידוע
מקור: לא ידוע

 תודה לאבי תדמור על ההקלטה



פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ניצולי ברגן-בלזן
שנת הקלטה: 1945

הקלטה זו נערכה ע"י כתב ה-BBC במאי 1945 ביום שחרור מחנה הריכוז ברגן-בלזן אשר בצפון גרמניה. הצבא הבריטי אשר שחרר את המחנה מצא שם כמה אלפי ניצולים, כמחציתם יהודים, רבים היו במצב גסיסה. הרב הצבאי הבריטי אירגן תפילת קבלת שבת. עבור היהודים במקום היתה זו קבלת השבת הראשונה אחרי 6 שנות מלחמה, ואחרי יותר מ- 10 שנות רדיפת יהודים על אדמת גרמניה. במאמץ רב, התארגנו היהודים, וביודעם שמקליטים אותם - שרו את ההמנון, במילותיו המקוריות (שני בתים ראשונים, בסדר הפוך).
 



פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: שלמה סולומון שמואלביץ
שנת הקלטה: 1904


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מאיר קנבסקי
שנת הקלטה: 1915


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטה היסטורית
ביצוע: אלמה גלוק
שנת הקלטה: 11.9.1918
מקור: תקליטון78מס'3003BשלVictrola

כינור: אֶפְרֶם צימבליסט
בליווי תזמורת בניצוחו של יוסף פסטרנק

אליהו הכהן: "זכורה לטוב ההקלטה ההיסטורית של 'התקווה' לכבוד הצהרת בלפור ושחרורה של ירושלים. כבכל ההקלטות המוקדמות, הושר השיר במתכונת שונה ורחבה יותר מן ההמנון הנוכחי. המבצעת הייתה זמרת האופרה אלמה גלוק ששרה את השיר בנוסחו המוקדם. [...] הקלטת שיר עברי על ידי זמרת בין לאומית בחברת הקלטות יוקרתית שתקליטיה נפוצו בכל העולם, נחשבה אז להישג מיוחד של הזמר העברי. את כל התמלוגים תרמה הזמרת ליישוב הארץ".

(מתוך מאמרו של הכהן "עשר השנים הראשונות - משירי ירושלים בראשית תקופת המנדט תרע"ח-תרפ"ח", בתוך: "ירושלים בתקופת המנדט : העשייה והמורשת" בעריכת יהושע בן-אריה, יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשס"ג, עמוד 483)



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: סיימון פסקוואל
שנת הקלטה: 1917


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטה היסטורית
ביצוע: אפרים דף
שנת הקלטה: 1920


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטה היסטורית
ביצוע: ג'ין אלפרד
שנת הקלטה: 1921


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מ. כהן

השיר מתקליט מס' 25-212346,  K-4362 של חברת "Disque "Gramophone הצרפתית. איתר את הביצוע באתר מוזיקה יהודית אבי תדמור, באותו אתר צויין, שההגייה היא "יהודית תוניסאית". גרסת השיר שבביצוע קרובה ביותר לגרסת המילים "מבחר משירי ציון", לא בדיוק בסדר הבתים שבגרסת המילים.

בביצוע כאן "אוחדו" שני קטעי הביצוע, שבתקליט היו כל אחד בצד אחר.

תודה לאבי תדמור.

 



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חגי רחביה
עיבוד: חגי רחביה

ביצוע אינסטרומנטלי (גיטרה)



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 7
יד בן-צבי, ירושלים, 01.08.08
גיטרה והובלת שירה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
על השיר

"תקוותנו", הגרסה בת תשעת הבתים, היא הגרסה המקורית של השיר. גרסת מאוחרת, הקרובה יותר לגרסה המקוצרת והמוכרת, אפשר לראות בשירון "הבה נשירה" (לייפציג 1935).

אליהו הכהן ("חדשות בן-עזר", גליון 341):

את הטיוטה הראשונה של "התקווה" כתב נפתלי הרץ אימבר (1909-1856), כעדותו, בשנת תרל"ח בעיר יאסי ברומניה. לאחר עלייתו ארצה בשנת 1882 שִכלל את השיר והוסיף לו בתים תוך כדי סיוריו בערי הארץ ובמושבותיה הראשונות, עד שהשלימו בשנת 1884. מקץ שנתיים התפרסם השיר לראשונה בספר שיריו הראשון של אימבר: "ברקאי" (ירושלים תרמ"ו) תחת השם "תקוותנו". בנוסחו המקורי מנה השיר תשעה בתים המתלכדים למשפט מורכב אחד בן 132 מילים, המתאר את הוויית התקווה הלאומית. 

מקור הלחן בשיר עממי רומני, Carul cu boi, עגלת השוורים. האזינו לשיר הרומני המקורי בהקלטה מקצועית וכן לביצוע נתן קוגן (אחיינו של שמואל כהן, ראו להלן) מתוך התוכנית השנייה, "האח ראשון לציון" בסדרה "שרתי לך ארצי". 

על התאמת הלחן למילים קיימות שתי גרסאות סותרות:

  • לפי גרסה אחת, שהביא אליהו הכהן (ראו להלן הפניות למאמריו), מי שהתאים את המילים ללחן הוא שמואל כהן בשנת 1887.
  • גרסה אחרת רשם הסופר שלמה הלל'ס במאמרו "סופרי ביסאראביה" בכתב העת התקופה, ל-לא, תש"ו (1946), עמ' 790, מובא אצל אליהו הכהן, "שובו, שובו ממרחקים: גלגוליו של השיר 'שאו ציונה נס ודגל' (א)" בבלוג "עונג שבת" של דוד אסף, 25.4.2020: "נח רוזנבלום . . . לימד אותנו לשיר את "התקווה" במנגינה בה שרים אותה עד היום, עוד טרם נתפרסמה ונתקבלה בעולם הציוני. לפי דבריו קיבל את המנגינה מהכנר הישיש למיש, שבילה את שארית ימיו בבילצי עירו, לאחר שבילה שנים רבות אחד הכנרים בתזמורת שניגנה בחצר הסולטאן בקונסטנטינופול.  למיש היה מחבר מנגינות לשירים מולדוביים שונים, ביניהם גם את המניגנה [צ"ל למנגינה] ההיא. שמע אותה רוזנבלום והתאימה לשיר "התקווה".


    דברי אליהו הכהן:

  • "עוד לא אבדה תקוותנו" - "התקווה" - משיר להמנון (בתוך "חדשות בן עזר", גליון 341, 8.5.2008)
  • כיצד הפכה "התקווה" להמנון (1997)
  • ראיון בתכנית "היו ימים" אצל תום שגב, שם הוא מסביר בין היתר כי השינוי ל"כל עוד בלבב" התבצע בראשון לציון וכי השורה "להיות עם חופשי בארצנו" היא מאת מנהל גימנסיה הרצליה יהודה לייב מטמון כהן, וכן כי השיר נדפס לראשונה בקובץ שירי אימבר "ברקאי". תחילה הלחין את השיר ליאון איגלי מראשון לציון בלחן ארוך, כל בית בלחן שונה. עוד לחנים שהותאמו לשיר לפני הלחן שנקלט היו תפילה יהודית ואז שיר רומני אחר "פרויא ורדה" (עלה ירוק).
  • "התקווה", סיפורו של המנון ("גיתית" דו ירחון למוסיקה, סיון תשכ"ח), ראו מודבק בכרטסת נוי, עמ' 1553 במקבץ הסרוק).
  • "כיצד הפכה התקווה להמנון" ("עתמול", נובמבר 1978)
  • "על הררי ציון – בחיפוש אחר המנון לאומי" (בתוך הספר "לשוחח תרבות עם העלייה הראשונה" בעריכת יפה ברלוביץ ויוסף לנג, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 223-247., 2010)

ראו גם:

  • לחן נוסף לטקסט של אימבר מאת דוד נובקובסקי
  • שירים נוספים שהותאמו ללחן: קדימה (שיר ציון) ו(לחלק הבית בלבד) שיר הרחוב בחצות הלילה.
  • מנשה רבינא: "התקווה": מקורו של ההמנון, תולדותיו ותכונותיו בהשוואה להמנונים של אומות אחרות (הוצאת המחבר, תשכ"ט, 1968)
  • אסתרית בלצן, "התקווה": עבר, הווה, עתיד (משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים, תשס"ט)
  • Edwin Seroussi, Hatikvah: Conceptions, Receptions and Reflections, Yuval Online, 9.9.2015

בעיתון "המליץ" מיום 21.11.1898 מתואר ביקורו של הרצל במושבה רחובות. מתוך התיאור (הכתיב כבמקור):

... וישובו אל בית ה' לוין-אפשטין, אשר היה מלא אנשים פה לפה. שמה אכלו את ארוחת הצהרים, ובעת האכל הביע הד"ר הירצל בדברים מעטים וברגש עז את שמחתו הרבה למראה המאכלים והיין, אשר הם פרי עמל אחינו האכרים העברים על אדמת א"י. אחרי האכילה שרו כל הנאספים את השיר: "עוד לא אבדה תקותנו" וכו' ואחרי כן הלך הד"ר הרצל וחבריו לבקר את בתי חברי ועד המושבה.


ביצועים נוספים:

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

עיבוד למקהלה לארבעה קולות (עם פיצול לשמונה) מאת זולי פרנק, על-פי ההרמוניה של מולינרי.


לחצו להגדלה


העיבוד נושא את השם "תוחלת לאום". המעבד אהרן שפי: "את המרש המצורף כאן חיברתי בהשראת המרש האמריקני National Emblem הבנוי מציטטות מתוך שירים לאומיים ראשוניים. ב"תוחלת לאום" מופיעות ציטטות מתוך 'ציון תמתי', 'התקווה', 'אני מאמין' (שחקי שחקי) והחלק האחרון (טריו) על 'דרכו נא עוז' של אידלסון בשלמותו ובפיתוחו."

הערה: העיבוד הוא הדגמת מחשב שהועברה אלינו בפורמט midi והומרה לפורמט mp3 לצורך האזנה נוחה באתר. לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת ashefi@012.net.il.

עיבודו של אהרן שפי להמנון הלאומי בגרסה לפסנתר.

הערה: העיבוד הוא הדגמת מחשב שהועברה אלינו בפורמט midi והומרה לפורמט mp3 לצורך האזנה נוחה באתר. לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת ashefi@012.net.il.

מספר המעבד אהרן שפי: "העיבוד לפילהרמונית שנעשה ע"י המנצח האיטלקי המהולל ברנרדינו מולינארי, הוא פאר היצירה הסימפונית לנעימה הזו. שלום רונלי-ריקליס הֶעֱרָה את העיבוד למתכונת של תזמורת צבאית, ומאז זו הגרסה הרשמית. אני הצטנעתי בגרסה לחמישיית מתכת עם "פעימות לב" של תוף גדול, כי חשתי שיש מקום גם למשהו שעבר בדמיוני כהולם (תרתי משמע)."

 

הערה: העיבוד הוא הדגמת מחשב שהועברה אלינו בפורמט midi והומרה לפורמט mp3 לצורך האזנה נוחה באתר. לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת ashefi@012.net.il.
תגיות

העלייה הראשונה   ירושלים   יום הזיכרון   יום העצמאות   יום הזיכרון לשואה ולגבורה   העלייה השנייה   שירים קאנוניים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם